ברחוב יושב הוא מנגן שירים מסלסל ברטט בקול אלוקים בדרכו נודד הוא לבדו שנים איש זקן ידוע הוא מבקש חיים

On the street he sits, he plays songs, trilling with a tremor, with a godlike voice, on his way he wanders all alone for years, an old, familiar man — he seeks life.

אין לו איש ורע אין לו ילדים בדרכו גובע עם הניגונים כל אשר ידע הוא טעם מרורים איש זקן עייף הוא מבקש חיים

He has no companion or friend, he has no children, on his way he withers along with the tunes, all he ever knew is the taste of bitterness, a tired old man — he seeks life.

מנגן לשמש שתזרח עליו מנגן לשמש שתאיר פניו מנגן לשמש היא במיתריו מבקש לו דרך שתשמור שיריו

He plays to the sun so it will rise upon him, he plays to the sun so it will light his face, he plays to the sun — it is in his strings, he seeks a path that will keep his songs.

פרוטה ועוד פרוטה מקבץ שנים איש זקן ידוע הוא מבקש חיים כל אשר נותר לו זו המנגינה שבוקעת חרש חרש ומנעימה

Penny upon penny he gathers for years, an old, familiar man — he seeks life. All that remains to him is the melody that breaks forth softly, softly and delights.

כינורו ישן ובלויים בגדיו בעיניו החושך אפלים ימיו חי בעצב אין לו רגע מנוחה איש זקן ידוע הוא מבקש פינה

His violin is old and his clothes are worn, in his eyes is darkness; his days are bleak, he lives in sorrow, he has not a moment’s rest, an old, familiar man — he seeks a corner.

כך עוברים ימיו בין אביב לסתיו כך חולפות שנותיו עם כל ניגוניו בלילות נותר הוא מיותם דומם על ספסל נרדם הוא המלך הזקן

Thus his days pass between spring and autumn, thus his years slip by with all his tunes, at night he remains orphaned, silent, on a bench he falls asleep — the old king.

מנגן לשמש שתזרח עליו מנגן לשמש שתאיר פניו מנגן לשמש היא במיתריו מבקש לו דרך שתשמור שיריו

He plays to the sun so it will rise upon him, he plays to the sun so it will light his face, he plays to the sun — it is in his strings, he seeks a path that will keep his songs.

פרוטה ועוד פרוטה מקבץ שנים איש זקן ידוע הוא מבקש חיים כל אשר נותר לו זו המנגינה שבוקעת חרש חרש ומנעימה

Penny upon penny he gathers for years, an old, familiar man — he seeks life. All that remains to him is the melody that breaks forth softly, softly and delights.