אתה לבד מול כחול שמיים
נושק סלעים עזי מבט
ליבכם תשאו אל כחול המים
אל כחול המים במפרץ
ומסביב כמו אם אוהבת
לך עוטרים הרי ענק
הרוח כאן בחן לוטפת
לוחשת שיר בלחן דק
You are alone before the blue of the sky,
that kisses the rocks with a fearless gaze.
Lift your hearts to the blue of the waters,
to the blue of the waters in the bay.
And all around, like a loving mother,
giant mountains crown you.
The wind here caresses with grace,
whispering a song in a delicate tune.
הו מפרץ שלמה
מפרץ נושק חופים
לך ישירו פה
שירים גם השחפים
Oh, Gulf of Solomon,
a gulf that kisses the shores.
Here they will sing to you—
even the seagulls their songs.
האופק רק בך ישגיח
אין פה מאום מלבד שלווה
כל אבן כאן לי הן תשיח
כי זה מקום לאהבה
כל גל קטן סוחף ברגש
ומדגדג בשובבות
וגם החוף ישיח חרש
סיפור של יופי ובדידות
The horizon keeps watch over you alone;
there is nothing here but calm.
Every stone here will speak to me,
for this is a place for love.
Every little wave sweeps with feeling
and tickles with mischief,
and even the shore will softly tell
a tale of beauty and solitude.
ובמעמקים הרחק במים
נושק הדג אל מול אלמוג
וכמו ירוץ ישלח ידיים
קורא לקצף שנמוג
הן רק אתמול תותח הרתיע
שריקת פגז סיימה הקרב
הלוואי שפה שלום נשמיע
שלווה לכל עובר ושב
And in the depths, far out in the water,
a fish kisses the coral,
and as if running, it stretches out its hands,
calling to the foam that fades.
Only yesterday a cannon threatened,
the whistle of a shell ended the battle.
May peace be sounded here,
serenity for every passerby.
