חמש לפנות בוקר- קריר פנס נושא אור על אם דרך קפא כוכב נעזב עוד מאיר על העיר בודד בנקודת השקפה

Five a.m.—cool. A lamp casts its light on the frozen main road. A forsaken star still shines over the city, Alone at a vantage point.

פותח אדם חלונו לרקיע והחוצה מוציא את אפו החולם עף האף כיונה וחוזר ומודיע העולם עוד בריא ושלם

A man opens his window to the sky, And sticks out his dreaming nose. The nose flies like a dove, returns and announces: The world is still healthy and whole.

בלילה הזה - שום דבר לא ארע שום קונטיננט - בימים לא שקע שום מפה מדינית לא הפכה את עורה שום רפובליקה לא התפקעה

This night—nothing happened. No continent sank into the seas. No political map shed its skin. No republic split apart.

ההיסטוריה דלגה על הלילה הזה וכותבי העיתים יזניחוהו בצל מתלבש האדם אט לאט כהוזה וחושב תודה לאל.

History skipped over this night, And the chroniclers will leave it in the shadows. Man dresses slowly, like a dreamer, And thinks: thank God.