הַיּוֹם הָלַךְ וְהֶחְשִׁיךְ דָּעַךְ הַיוֹם זָהָב מוּעָם צֻפּוּ שְׁחָקִים וְהָרֵי רוֹם

The day went and grew dark the day faded the heavens were sheathed in dimmed gold and the high mountains

סְבִיבִי הִשְׁחִיר מֶרְחַב שָׂדוֹת מֶרְחָב אִלֵּם; הִרְחִיק שְׁבִילִי שְׁבִילִי בּוֹדֵד שְׁבִילִי שׁוֹמֵם

About me the expanse of fields grew dark a mute expanse; my path drew away—my lonely path, my desolate path

אַךְ לֹא אַמְרֶה פִּי הַגּוֹרָל גוֹרָל רוֹדֶה אֵלֵךְ בְּגִיל לִקְרַאת הַכֹּל עַל כֹּל אוֹדֶה

Yet I will not defy the decree of fate, a domineering fate; I will go with joy to meet all things, for all I will give thanks