אז אני סוגר שבוע בלעדיך את חושבת לוותר
אני לא מאמין שאת צריכה להסתתר
כי כל הבעיות נערמות ולבסוף זה רק יכאב יותר
זה לעבור את המדרגה, להתבגר להיפגע
זה לשים את האדיוט והשטויות בצד רק לשבת ולהירגע
So I'm closing a week without you, you're thinking of giving up.
I don't believe that you need to hide,
because all the problems pile up and in the end it will only hurt more.
It's getting over the step, growing up, getting hurt.
It's putting the idiot and the nonsense aside, just sitting down and relaxing.
אז אני דורך אקדח ומכוון רחוק
אני מטפטף זיעה ואז נושם עמוק
אני מנגב דמעה ואז מתחיל לצחוק
כאילו כלום לא קרה
So I cock a gun and aim far.
I'm dripping sweat and then I take a deep breath.
I wipe a tear and then start to laugh,
as if nothing happened.
ואני שיכור ממך אז אני הולך לאט
וגם חשוך אצלך אז תעזרי לי קצת
בדיוק שניה לפני שהכדור נפלט
אני לא רואה מטרה
And I'm drunk on you, so I walk slowly.
And it's dark where you are too, so help me a little.
Exactly a second before the bullet is fired,
I don't see a target.
אז איפה את כשהמציאות חוזרת
אז איפה את כשהדמיון נגמר
אז איפה את
So where are you when reality returns?
So where are you when imagination ends?
So where are you?
אז אני מוכן, אולי נתחיל לשים את הקלפים על השולחן
שברת את הקירות שעליהם אני נשען
אז אם אפול, הכאב יהיה הרבה יותר גדול
אז אני קובר את כל הכאבים את הדמעות על הפסנתר
את כל המכתבים, אני לא רוצה את זה יותר
So I'm ready, maybe we'll start laying the cards on the table.
You broke the walls that I lean on.
So if I fall, the pain will be much greater.
So I bury all the pains, the tears on the piano.
All the letters — I don't want this anymore.
אז אני עייף מדי בשביל לחשוב עמוק
ואני כבד מדי בשביל לעוף רחוק
ואני רוצה כל כך אבל לא יכול לצעוק
כי שקט פה מדי
So I'm too tired to think deep.
And I'm too heavy to fly far.
And I want so much but I can't scream,
because it's too quiet here.
ואני הולך יחף ברחובות ריקים
כשאני נזכר פתאום בזכרונות מתים
וכשעולה האור מעל לילות קשים
הוא עובר מעלי
And I walk barefoot through empty streets,
when I suddenly remember dead memories.
And when the light rises over hard nights,
it passes over me.
אז איפה את כשהמציאות חוזרת
אז איפה את כשהדמיון נגמר
אז איפה את
So where are you when reality returns?
So where are you when imagination ends?
So where are you?
על הכבישים הגשם מטפטף אני על 140
חושב מה להגיד לך ותופס את הפנים
זה אמיתי, כמעט בכל דקה חשבתי איפה את תהיי
On the roads the rain is dripping, I'm at 140.
Thinking what to say to you and grabbing my face.
It's real, almost every minute I thought where you would be.
כשהמציאות חוזרת
כשהמציאות חוזרת
When reality returns
When reality returns
