אז הוא בודק שאף אחד לא מסתכל ואז כמו מנסה להיזכר בטעם הכל בסדר אין סיבה להיבהל הוא רק רוצה בראש לראות אותה עוד פעם

So he checks that no one is looking, and then as if trying to recall the taste, everything's fine, there's no reason to panic, he just wants, in his head, to see her one more time.

אז הוא כותב לה איך עוברים עליו ימים ומדמיין עצמו מגיע עד אליה והוא חולם על זה עדיין לפעמים איך העולם עוצר איתו מאחוריה

So he writes to her how the days go by for him, and imagines himself reaching her, and he still dreams about it sometimes, how the world stops with him behind her.

איך היא עומדת מקשיבה והוא אומר ׳תני לי סיבה לא לאהוב אותך יותר עולם שלם שלנו יחד הופך לזיכרון תני לי סיבה אני דקה משיגעון׳

How she stands listening and he says, “Give me a reason not to love you anymore, our whole world together is turning into a memory, give me a reason — I'm a minute from madness.”

אז הוא לוקח את הלב לכל מקום ולא ייתן לראות ובטח לא לגעת כאב של לילה מלווה אותו ביום הוא לא רוצה לשאול ולא רוצה לדעת

So he takes his heart everywhere, and won't let anyone look, and certainly not touch, the pain of the night accompanies him by day, he doesn't want to ask and doesn't want to know.

׳יקירתי זה המכתב האחרון׳ היא מדלגת על מילים עם העיניים ׳היום גם נשמתי תלך איתי לישון וכבר כתבתי לך על זה דבר או שניים׳

“My dear, this is the last letter.” She skips over words with her eyes. “Today my soul too will go to sleep with me, and I've already written you a thing or two about it.”

והיא עומדת מקשיבה והוא אומר חיכיתי דיי אדם ימיו כצל עובר פנים שונות אני ליטפתי ואין בי היגיון בסוף היום חיכיתי לך על החלון

And she stands listening and he says: “I waited enough; a man's days pass like a shadow. Different faces I have caressed, and there is no logic in me. At the end of the day I waited for you at the window.”

פנים שונות אני ליטפתי ואין בי היגיון בסוף היום חיכיתי לך על החלון

Different faces I have caressed, and there is no logic in me, at the end of the day I waited for you at the window.