[וורס 1]
אז מה אם כולם כאן אני רואה פה רק אחת
קלטתי את המבט בתוך כל הבלאגן הזה
זה רק אני ואת או שזה שום דבר
שלח אותך אליי מלאך או שאני סתם הוזה
ואת כזאת יפה אולי גם אין לי שום סיכוי
אולי ילך יותר טוב רק אם נדבר גלוי
אני מרגיש שכבר הכרנו וזה הזוי
איך אני מתמכר אל החיוך
עיניים שלה כחולות כמו הים וזה הורג אותי
אולי כל זה לא אמיתי הסם הוא מבלבל אותי
הסם הכי חזק בשוק שוב פעם מוצא אותי
כשאני לא מוכן גם ככה מבולבל
לאן הולכים מכאן או שאני הולך לבד אז מה איתך
רציתי להגיד לך רק דבר אחד
תדעי לך שאת הדבר הכי יפה שראיתי בחיי
[Verse 1]
So what if everyone’s here—I only see one here.
I caught your look in the middle of all this chaos.
Is it just me and you, or is it nothing at all?
Did an angel send you to me, or am I just imagining things?
And you’re so beautiful—maybe I don’t have any chance.
Maybe it’ll go better if we talk openly.
I feel like we’ve already met, and it’s insane.
How I’m getting addicted to your smile.
Her eyes are blue like the sea, and it’s killing me.
Maybe none of this is real—the drug is messing with me.
The strongest drug on the market finds me again.
When I’m not ready, already confused as it is.
Where do we go from here, or am I walking alone—what about you?
I wanted to tell you just one thing.
Know this: you’re the most beautiful thing I’ve seen in my life.
[פזמון]
לא יכול להוריד ממך את העיניים
רק יותר ויותר מתמכר
אש בוערת אדומות הלחיים
ושפתייך מפיקות מרגליות
בכל יום אני רק אוהב אותך יותר
בכל לילה אוהב עד אין סוף
אם תלכי וואלה מי לי יישאר ויהיה קרוב
[Chorus]
I can’t take my eyes off you.
Just getting more and more addicted.
Fire blazing, cheeks turning red.
And your lips produce pearls.
Every day I only love you more.
Every night I love you to no end.
If you leave, honestly, who will be left for me and stay close?
[וורס 2]
שוכב על הגב בארץ זרה ראש על הכר המיטה רכה
זה אמצע נובמבר ורוח קרה חודרת מבעד לקיר
אני קם והולך למטבח מכין לי כוס תה שותה ויורק
אין לי טעם בפה אין טעם בכלל חוזר אל החדר הקר
והחלון כמו מראה אני שוב רואה ת'עצמי
החלון כמו מראה אני רואה שוב את עצמי לבד
מרגיש בודד סוף העולם מבחינתי מתחיל עכשיו
נזכר שוב בעיניה לפתע אם הייתי יודע
לא הייתי מוריד את המבט ממנה לרגע
מרגיש בודד סוף העולם מבחינתי קרה מזמן
ושוב אני בחדר מסתכל
על התמונה שעל הקיר ואת לא פה וזה חסר
אז כל פעם שכואב בורח למקום אחר
מדליק ת'רדיו מאיר אריאל
[Verse 2]
Lying on my back in a foreign land, head on the pillow, the bed is soft.
It’s mid-November, and a cold wind pierces through the wall.
I get up and go to the kitchen, make myself a cup of tea, drink and spit it out.
There’s no taste in my mouth, no taste at all; I go back to the cold room.
And the window is like a mirror—I see myself again.
The window like a mirror—I see myself alone again.
I feel lonely; as far as I’m concerned, the end of the world starts now.
I suddenly remember her eyes; if I had only known.
I wouldn’t have taken my eyes off her for a moment.
I feel lonely; as far as I’m concerned, the end of the world happened long ago.
And again I’m in the room, looking
At the picture on the wall—you’re not here, and I feel the lack.
So every time it hurts, I run off to another place.
I turn on the radio—Meir Ariel.
[פזמון]
לא יכול להוריד ממך את העיניים
רק יותר ויותר מתמכר
אש בוערת אדומות הלחיים
ושפתייך מפיקות מרגליות
בכל יום אני רק אוהב אותך יותר
בכל לילה אוהב עד אין סוף
אם תלכי וואלה מי לי יישאר ויהיה קרוב
[Chorus]
I can’t take my eyes off you.
Just getting more and more addicted.
Fire blazing, cheeks turning red.
And your lips produce pearls.
Every day I only love you more.
Every night I love you to no end.
If you leave, honestly, who will be left for me and stay close?
