[וורס 1] מצניע לכת ומברך את הסתיו שבא עכשיו ומצנן את השרב מצניע לכת ומברך את הסתיו שבא עכשיו ומטנף דרך אגב את המרצפת את המדרכת וזו תזכורת של ממש שהמסע הוא לא רק דבש אלא גם זפת לפעמים כפי שמעידים

[Verse 1] I tread lightly and greet the autumn that has come now and cools the heat. I tread lightly and greet the autumn that has come now and, by the way, smudges the floor tile, the sidewalk, and this is a real reminder that the journey is not only honey but sometimes tar as well, as is testified

[פזמון] פסולת ועלים שבשמחה נאחזים בסוליות בעקבים במקומות הנסתרים ולפני שאני מבין הם מצטרפים אלי לדרך

[Chorus] Debris and leaves that gladly cling to soles, to heels, in the hidden places, and before I realize it they join me on the road.

[וורס 2] מתאים ארשת - איכות נדרשת לכאלה שרוצים להישאר מפוקסים מתאים ארשת - איכות נרכשת שסיגלתי לעצמי וכך הרבה יותר נעים כשנדנדת הפח רועשת - ומייאשת וכשהחיוב שבי נדמה לרגע כשלילי אני נזכר בחרכים העמוסים

[Verse 2] I set my mien — a required quality for those who want to stay focused. I set my mien — an acquired quality that I’ve cultivated in myself, and thus it’s much more pleasant, when the metal swing is noisy — and discouraging, and when the positive in me seems for a moment like a negative, I recall the crammed crevices.

[פזמון] פסולת ועלים שבשמחה נאחזים בסוליות בעקבים במקומות הנסתרים ולפני שאני מבין הם מצטרפים אלי לדרך

[Chorus] Debris and leaves that gladly cling to soles, to heels, in the hidden places, and before I realize it they join me on the road.

[פזמון] פסולת ועלים שבשמחה נאחזים בסוליות בעקבים במקומות הנסתרים וכעת אני מבין הם שותפים שלי לדרך

[Chorus] Debris and leaves that gladly cling to soles, to heels, in the hidden places, and now I understand they are my partners on the road.

[אאוטרו] מצניע לכת ומברך את הסתיו שבא עכשיו ומרפד דרך אגב את המרצפת

[Outro] I tread lightly and greet the autumn that has come now and, incidentally, cushions the tile.