הם קוראים לי שושן פרא אבל שמי היה לייזה דיי.. למה למה שושן, למה פרא? הרי שמי היה לייזה דיי

They call me Wild Rose, but my name was Elisa Day.. Why, why Rose, why Wild? For my name was Elisa Day

מהיום הראשון, ידעתי היא היחידה היא הביטה בי וחייכה כי שפתיה הם כמו שושני דם פראייים, שעל שפת הנהר

From the first day, I knew she was the one. She looked at me and smiled, for her lips are like blood roses, wild, upon the riverbank

כשדפק על דלתי, ובא אל חדרי חיבוקו היה עז, והפסקתי לרעוד הוא יהיה לי האיש בליטוף כה רגיש הוא מחה מפני את מפל הדמעות

When he knocked at my door and came into my room, his embrace was strong, and I stopped trembling. He would be my man; with such a gentle caress he wiped the waterfall of tears from my face

הם קוראים לי שושן פרא אבל שמי היה לייזה דיי.. למה למה שושן, למה פרא? הרי שמי היה לייזה דיי

They call me Wild Rose, but my name was Elisa Day.. Why, why Rose, why Wild? For my name was Elisa Day

וביום השני, הבאתי לה פרח היא הייתה היפה, היפה בנשים התדעי את המקום בו צומחים באדום שושני בר, מתוקים וחופשיים

And on the second day, I brought her a flower. She was the beauty, the fairest of women. Do you know the place where, in red, grow wild roses, sweet and free

וביום השני עם שושן יחידי הוא שאל אם אתן לו את שברי יגוני כשנשכבתי לי על, המיטה הוא שאל "התבואי אחרי אם אראה לך שושנים?"

And on the second day, with a single rose, he asked if I would give him the shards of my sorrow. As I lay on the bed, he asked: "Will you come after me if I show you roses?"

הם קוראים לי שושן פרא אבל שמי היה לייזה דיי.. למה למה שושן, למה פרא? הרי שמי היה לייזה דיי

They call me Wild Rose, but my name was Elisa Day.. Why, why Rose, why Wild? For my name was Elisa Day

והיום השלישי, על שפת הנהר שושנים ונשיקה, ויותר לא אזכיר הוא חייך ועמד, עם אבן ביד ולחש מעלי, והיתר שחור

And on the third day, on the riverbank, roses and a kiss — and I will say no more. He smiled and stood with a stone in his hand, whispered over me, and the rest is black

והיום האחרון, הראתי לה שושנים היא שכבה והרוח קליל וחמקן נישקתיה סופית, יופי יש להמית כך אמרתי ונעצתי בין שפתיה שושן

And on the last day, I showed her roses. She lay there and the wind was light and stealthy. I kissed her for the last time—beauty must be slain— so I said and thrust a rose between her lips

הם קוראים לי שושן פרא אבל שמי היה לייזה דיי למה, למה שושן, למה פרא? הרי שמי היה לייזה דיי

They call me Wild Rose, but my name was Elisa Day Why, why Rose, why Wild? For my name was Elisa Day