גבר חי עם אישה במשך חודשים ושנים יש ביניהם אהבה וחדווה ואיבה וסכינים והם ישנים בשעות הקטנות על שמיכות בלי סדינים אין להם ילדים והם ישנים כמו ילדים קטנים הקירות סוככים עליהם והתקרה רוחשת עננים יש אלוהים בשמיים ומחר יום חדש אנשים משתנים יהיה טוב יהיה רע, עניינים עדינים...

A man lives with a woman for months and years Between them there is love and joy, and enmity and knives And they sleep in the small hours on blankets without sheets They have no children, and they sleep like little children The walls shelter them and the ceiling teems with clouds There is a God in the sky, and tomorrow is a new day; people change It will be good, it will be bad—delicate matters...

גבר חי עם אישה ומחליף איתה חומרים גיליהם הביולוגים מתערבבים ויש נוגה מוזר בחדרים והם עוברים מחדר לחדר ולא מסתדרים לא עם עצמם ולא זה עם זו ולא עם אחרים אבל הם חוברו זה לזו ומאז הם מחוברים ושני שופרות נתקעים בחלון כמו זוג ציפורים זהירות ילדים הקיץ חלף הלילות כבר קרים...

A man lives with a woman and exchanges substances with her Their biological ages mix, and there is a strange glow in the rooms And they go from room to room and they don't get along Not with themselves, nor this one with that one, nor with others But they were joined to one another, and since then they are connected And two shofars get stuck in the window like a pair of birds Careful, children, the summer has passed, the nights are already cold...

הרי, את מותרת לכל אדם...

Behold, you are permitted to any man...

גבר ואישה חיים לבדם אין להם ילדים הוא בודד היא בודדה שניהם בודדים יש להם הרבה מכרים ומעט אוהדים הוא מיוחד והיא מיוחדת שניהם מיוחדים הוא צובר אפשרויות ומסמכים והיא צוברת בגדים אין ביניהם אלא מין ובדידות וייאוש ופחדים וברגע מסויים די צפוי מראש הם נפרדים...

A man and a woman live by themselves; they have no children He is lonely, she is lonely—both are lonely They have many acquaintances and few admirers He is special and she is special—both are special He piles up possibilities and documents, and she piles up clothes Between them there is nothing but sex and loneliness and despair and fears And at a certain moment, quite predictable in advance, they separate...

הרי את מותרת לכל אדם...

Behold you are permitted to any man...

גבר חי עם אישה שנתיים בתוך דירה עם ריהוט מאולתר ואימה עתיקה וללא בשורה גבר חי עם אישה בדירה שכורה ואוהב אותה והיא אותו הוא אמר היא אמרה כל העניין התחיל איכשהו בשנה שעברה כשהיה נפלא ואיכשהו התחיל להיות רע אין עננים בשמיים ואין אלוהים בתקרה...

A man lives with a woman for two years inside an apartment With improvised furniture and ancient dread and with no good tidings A man lives with a woman in a rented apartment And he loves her and she him—he said, she said The whole thing started somehow last year When it was wonderful, and somehow it started to turn bad There are no clouds in the sky, and there is no God in the ceiling...

גבר חי עם אישה ועכשיו העניין נגמר הוא מתקפל והיא מתקפלת חד וקצר אין ביניהם אלא חושך לבן והבהוב לא מוגדר וארון שטיחים וקצת חומר ניקוי מיותר גבר חי עם אישה ועכשיו העניין נשבר ושני שופרות נחבטים בחלון כמו זוג יוני בר מה שהיה היה ומה שעבר עבר

A man lives with a woman, and now the matter is over He folds up and she folds up—sharp and brief Between them there is only white darkness and an undefined flicker And a wardrobe, rugs, and a bit of unnecessary cleaning product A man lives with a woman, and now the thing is broken And two shofars bang against the window like a pair of wild doves What was, was, and what has passed has passed