היית בתוך דמי שני פתאומים שתי צמות שתי עיני יהלומים היית בתוך דמי כשתי דמעות כשני עלים שנשרו ממני אז בגני

You were within my blood—two sudden jolts, two braids, two diamond eyes. You were within my blood, like two tears, like two leaves that then fell from me in my garden.

את כשקיעה בין ערביים זכר של סלע וחול יופי עבור פעמיים אני והינך ואתמול

You are like a sunset at dusk, a memory of rock and sand. Beauty that passes twice, I and you and yesterday.

כי מבטינו תום נעורינו אבודים כל כך שני מבטינו תום נעורינו היום רק שני שמות של ספר זכרונות

For our gazes—the innocence of our youth— are so lost. Our two gazes—the innocence of our youth— today are only two names in a book of memories.

ואם עוד נפגש שוב בשנית לא תדעי אם אני זה שראית ולא תבער בך אש ולא תכבה אהבתך ונפנה את גבנו זו לזה

And if we meet once again, you will not know that I am the one you saw, and no fire will blaze within you, and your love will not be extinguished, and we will turn our backs to one another.

כי השקיעה בעינייך סלע וחול לי בלב ארץ יפה הן פנייך ארצי שלי, כאב

For the sunset in your eyes, rock and sand in my heart. A beautiful land are your features, my land, pain.

כי מבטינו תום נעורינו אבודים כל כך שני מבטינו תום נעורינו היום רק שני שמות של ספר זכרונות

For our gazes—the innocence of our youth— are so lost. Our two gazes—the innocence of our youth— today are only two names in a book of memories.