בואי אלי לקראת הבת ויופשר ליבי שקפא מיום ראות אותך נישבה למרגלותייך יפה

Come to me, O maiden, and my heart that has frozen will thaw. From the day I saw you it was taken captive at your feet, fair one.

לו אהי אנוכי כיון מי ליונתי כה תדמה נשיק כנפות אלי סביון קום נקים לנו הנווה

If only I were myself now, who could resemble my dove? Let the tips of wings kiss, like a dandelion’s down, toward me; come, let us raise our bower.

את ואני נעפיל לשחקים נגביה עוף אל על כיונים חוט השני סביבנו בגיל ובששון עדי שנים

You and I will scale the heavens; we will soar up like doves; the scarlet thread around us— in joy and gladness for years.

שמש, יגיה בו נתיב אור למחמדי שעטה בצל קורה עמי ייטיב מני שביל דרכו לא סטה

The sun will brighten a path within— a light for my beloved’s stride; in the shade of the beam he will fare well with me; from the path his way did not swerve.

את ואני נעפיל לשחקים נגביה עוף אל על כיונים חוט השני סביבנו בגיל ובששון עדי שנים

You and I will scale the heavens; we will soar up like doves; the scarlet thread around us— in joy and gladness for years.

דודי הוא זה וגם רעי בן חלומותיי מימים דושנתי רב כדי שובעי מגבירי העז, החמים

My beloved is he, and also my friend; the son of my long-held dreams; I am richly sated, to the full of my fill, by my strong and ardent one.