"שוב השכנה שלי צועקת "דיייי תהיה בשקט
יוצא בחיוך נבזי, זורק לה אצבע משולשת
מתעקשת? להיות חירשת?
אולי תצאי ותראי את כל השכונה קופצת
כבר כשיצאתי מאמא ניסיתי לדחוף אותי פנימה
לא הלך, היה מסובך, אז קפצתי קדימה
חשבתי שיהיה פה טוב ומסתבר התבלבלתי
כי אפילו בסוכנות אימוץ אמרו שלא התקבלתי
הגעתי לגן בפאנן וכשאמרו לי שאסור
לזרוק קוביות ולמשוך לבנות בצמות אז ברור
שהמשכתי והרסתי הכל וכאמור
"אז כתבו ש"הגן שלנו סגור
בכיתה ב' אחרי 3 שנים בשליחות
על היום הראשון אני בא וחוטף הלם תרבות
ילדים הולכים מכות כשהמורה מדברת
קלמרים עפים כמו טילים שיצאו מתוך סרט
ואת בשלך! מורה לתפארת
"?את מלמדת חננה ששואלת:"מה הכותרת
קולט בלאגניסט שבא חוטף לה ת'מחברת
?איזה סרט! ואתם קוראים לזה מסגרת
Again my neighbor is shouting: "Enough, be quiet"
I come out with a wicked smile, throw her the middle finger.
You insist? To be deaf?
Maybe step outside and see the whole neighborhood jumping.
Already when I came out of mom I tried to push myself back in,
Didn't work, it was complicated, so I jumped forward.
I thought it would be good here; turns out I was mistaken,
Because even at the adoption agency they said I wasn't accepted.
I got to kindergarten all chill, and when they told me it's forbidden
To throw blocks and pull girls by their braids, then of course
I kept going and ruined everything and, as said,
so they wrote: "Our kindergarten is closed."
In second grade, after three years on assignment,
On the first day I come and get culture shock.
Kids are fighting while the teacher is talking,
Pencil cases fly like missiles out of a movie.
And you go on with yours! A splendid teacher.
You're teaching a nerd who asks: "What's the title?"
You spot a troublemaker who comes and snatches her notebook.
What a scene! And you call this a system?
אין לי כח,לשבת בנוח
אמרו לי סתום ת'פה ורק רציתי לצרוח
יושב בכיתה ורוצה רק לברוח
!כי 12 שנה מורות זיינו לי את המוח
I don't have the strength to sit comfortably,
They told me "shut your mouth" and I just wanted to scream.
I sit in class and just want to run away,
Because for 12 years teachers fucked my brain!
בצורה לא נורמאלית, ושוב אותו סיפור עצוב
את נשמעת לי ממש כמו תקליט צרוב!
"תבואו ב-8 ואל תאחרו
תכינו שיעורים ואל תוותרו!
תאמינו,תלמדו,ורק תעבדו!"
!די נמאס לי כל שנה את רק עושה לי דז'ה וו
אני לא נוטה להיות בוטה אבל יש לי סיבות
כי גם חיות בתוך כלוב נהיות אלימות
זה מוסד חינוכי או שנפלה פה טעות?
במערכת דיקטטורית מלאת אלימות
אני נרשם במזכירות ומתנחם בקלות
!כי אפילו לשרת החינוך אין תעודת בגרות
אז הדור הבא בא איתי, מלא פוטנציה
!כשאין אינטיליגנציה,יאללה צאו לפנסיה
קחו חופשה על חשבוני ותסעו לחו"ל
!אבל זה One Way Ticket בלי אופציה לביטול
In an abnormal way, and again the same sad story,
You sound to me just like a scratched record.
"Come at 8 and don't be late,
Do your homework and don't give up!
Believe, study, and just work!"
Enough, I'm sick of it, every year you just give me déjà vu.
I'm not inclined to be blunt, but I have my reasons,
Because even animals in a cage become violent.
Is this an educational institution, or has there been a mistake?
In a dictatorial system full of violence,
I register at the office and find comfort easily,
Because even the Minister of Education doesn't have a matriculation certificate.
So the next generation comes with me, full of potential,
When there's no intelligence—come on, go retire.
Take a vacation on me and go abroad,
But it's a one-way ticket with no option to cancel.
אין לי כח,לשבת בנוח
אמרו לי סתום ת'פה ורק רציתי לצרוח
יושב בכיתה ורוצה רק לברוח
!כי 12 שנה מורות זיינו לי את המוח
I don't have the strength to sit comfortably,
They told me "shut your mouth" and I just wanted to scream.
I sit in class and just want to run away,
Because for 12 years teachers fucked my brain!
אנ'לא מוריד אבן מהלב, אני מוריד בלטה
בודדים האנשים שעזרו לי שם למטה
תמיד רציתי לקחת ת'רגליים ללכת
אני צורח על 12 שנים של שקט
אל תלמדו אותי לכתוב! כי בנתיים
אני מתאמן לבד, עם העט ביד, מרחף בשמיים
אחרי שצעקתם עליי אני מוריד ת'מכנסיים
לא נוהג לנבל ת'פה אבל אני שם עליכם- בולבול
מסתבר שאין פה שום דרך אחרת
כי ככה אמרו לי שהמערכת עובדת
אם קשה לכם לשמוע ביקורת בוערת
אז נכין לכם אפילו ת'גירסא המצונזרת
ת'אמת שלא אכפת לי אם זה פתטי
למען האמת לא באמת נהנתי
מצידי תקראו לי אנלפאבית או דיסלקטי
אבל תראו יצא לי שיר, כוס עמק ערס פואטי!
I don't take a stone off my heart, I take up a paving slab,
Few are the people who helped me down there.
I always wanted to take my legs and go,
I scream about twelve years of silence.
Don't teach me to write! Because in the meantime
I'm practicing alone, pen in hand, floating in the skies.
After you yelled at me, I pull down my pants,
I don't usually curse, but fuck you.
Turns out there's no other way here,
Because that's how they told me the system works.
If it's hard for you to hear searing criticism,
Then we'll even prepare you the censored version.
Truth is I don't care if it's pathetic,
To be honest I didn't really enjoy it.
Call me illiterate or dyslexic for all I care,
But look, a song came out of me — fuck it, a poetic chav!
אין לי כח,לשבת בנוח
אמרו לי סתום ת'פה ורק רציתי לצרוח
יושב בכיתה ורוצה רק לברוח
כי 12 שנה מורות זיינו לי את המוח!
X4
I don't have the strength to sit comfortably,
They told me "shut your mouth" and I just wanted to scream.
I sit in class and just want to run away,
Because for 12 years teachers fucked my brain!
X4
