[פתיח] (יה)

[Intro] (yeah)

[וורס א': טונה] בוקר אחד כשקמתי הם סגרו לי את העסק הכנסה היא אפס אבל הם גובים לי כסף אווירת דם, אווירת דמשק לא תמצא אותי מוחא כפיים במרפסת ?איך מתקנים את כל ההרס פה החלום שלי מתרחק, תביא לי טלסקופ אין דבר, פשוט אמצא לי איזה ג׳וב ערב טוב, דפקתם ת'מדינה כל כך חזק שנשאר אבק יש נורמליזציה של ואט דה פאק על הקו הדק, בין להיות הדג ששתק בין להיות המאבק, סרק, סרק מכל עבר אין אמון בנדר, חוק עובר בסתר מי מחסן ת׳עדר? המלך הוא עירום גם בדצמבר עד אז אין לי מה לאכול

[Verse 1: Tuna] One morning when I got up, they shut down my business. Income is zero but they still charge me money. Blood vibe, Damascus vibe. You won’t find me clapping on the balcony. How do you fix all the destruction here? My dream is drifting away — bring me a telescope. No worries, I’ll just find myself some job. Good evening, you screwed the country so hard that only dust is left. There’s a normalization of “what the fuck.” On the thin line, between being the fish that kept quiet and being the struggle — futile, futile from every side. No trust in vows; laws pass in secret. Who’s vaccinating the herd? The king is naked even in December. Until then I have nothing to eat.

[פזמון: שלום חנוך] חיים בגדול אבל כשיקבלו חשבון בסוף הארוחה הם ימכרו את הכל את הטוב, הרע וגם את אחותך

[Chorus: Shalom Hanoch] Living large, but when they get the bill at the end of the meal, they’ll sell everything — the good, the bad, and also your sister.

[וורס ב': טונה] זה לא שלפני זה קודם היה לי פשוט לחיות פה בפרק הקודם שדדתי בנק בשביל קניות בוא נגיד שההילוך עלה, כדלקמן, זו מלחמה וניר דנן, יקיר וקספר כבר הכינו פופקרון מאז אותה סחרחורת אני לא מקשיב לדוקטור אבא של המדינה פשוט שכח אותי באוטו חושב שהוא מדהים כי הוא מפצה אותי עם שוקו ?אז רגע בוא נבדוק טוב טוב מי עשיר? מי עשיר מי שמוכר אותך בשביל איזה נזיד עדשים ?ומה הרעבים למטה ככה מרעישים ולא הושטתם יד אבל שלחתם פרשים ככה שאני מוכן לכל התרחישים ?ככה אני מרגיש ואיך אפשר להאשים אהא, כשסוגרים לנו ת׳ספיקרס ורוקדים שם בקומה החמישים, אה

[Verse 2: Tuna] It’s not like before this it was easy for me to live here. In the previous episode I robbed a bank for shopping. Let’s say the gear went up; bottom line, it’s a war. And Nir Danan, Yakir and Kasper already made popcorn. Since that dizziness I don’t listen to the doctor. The father of the state just forgot me in the car. Thinks he’s amazing because he compensates me with chocolate milk. So wait, let’s check real well: who’s rich? who’s rich? The one who sells you for some lentil stew. And the hungry down below are making such a racket. You didn’t extend a hand but you sent cavalry. So I’m ready for all the scenarios. That’s how I feel — and how can you blame? Uh‑huh, when they shut down our speakers, and they’re dancing up there on the fiftieth floor, uh.

[פזמון: שלום חנוך] חיים בגדול, אבל כשיקבלו חשבון בסוף הארוחה הם ימכרו את הכל (את הכל, את הטוב), את הטוב, הרע וגם את אחותך (מילה, מילה, מילה)

[Chorus: Shalom Hanoch] Living large, but when they get the bill at the end of the meal, they’ll sell everything (everything, the good), the good, the bad and also your sister. (Word, word, word)

[סגיר] (כן, בסוף הארוחה) (הארוחה, הם ימכרו את הכל, וגם-וגם-וגם את אחותך) (בוקר אחד כשקמתי הם סגרו לי את העסק, אה) (את הטוב הרע וגם את אחותך)

[Outro] (Yeah, at the end of the meal) (The meal, they’ll sell everything, and-and-and also your sister) (One morning when I got up they shut down my business, ah) (The good, the bad and also your sister)