ילד שזוחל כמו נער שמתפלל כמוני שמתגעגע לקרבת הא-ל

A child who crawls, like a youth who prays, like me who longs for the closeness of God.

ילד שבוכה כמו נער שמחכה כמוני שמתגעגע לקרבת הבורא

A child who cries, like a youth who waits, like me who longs for the closeness of the Creator.

עוד לא הולך, עוד לא מדבר, מנסה להחזיק מפתח שחומק מבין אצבעותיו הרטובות מחלב האור הגנוז בעיניו כל החיים לפניו לנר שדלק על ראשו געגועיו

Not yet walking, not yet speaking, trying to hold a key that slips from between his fingers wet with milk. The hidden light in his eyes, all of life before him, his longings are for the candle that burned above his head.

ילד שצוחק הנער כבר מתאפק תפסתי כבר את המפתח הנה הוא שוב חומק

A child who laughs, the youth already holds himself back, I already caught the key — and here it slips away again.

ילד מתיישב הנער מתחיל לחשב ואני כבר מזמן מתגעגע לתשובת הלב

A child sits down, the youth begins to calculate, and I have long yearned for the heart’s answer.

וכמו ילד שמנסה לתפוס ולא מצליח רצוא ושוב אנחנו מתקרבים ומתרחקים לאור הגנוז הנסתר חיים בין אסור למותר לצחוק הפשוט והטוב געגועי

And like a child who tries to grasp and cannot, running and returning, we draw near and move away, toward the hidden, secret light, living between forbidden and permitted, my longing is for the simple and good laughter.

עכשיו בזרועותי עוד כמה שנים על כתפי רגוע יושב הוא עלי הוא מחייך אלי

Now in my arms, in a few years on my shoulders, he sits calmly on me, he smiles at me.

הוא חי את העכשיו אני מזהה את פני בפניו הוא מאיר את גנזי נשמתי באור של חיוכיו

He lives the now, I recognize my face in his, he illuminates the treasures of my soul with the light of his smiles.

וכמו הילד שנרגע כשהוא יושב על אבא נשמתנו לא נרגעת עד בואנו שמה לאור הגנוז לעולם חיים הוא נתן לכולם הא-ל שמתגעגע לאדם

And like the child who calms when he sits on his father, our soul does not calm until we come there, to the hidden light forever, He gave life to everyone, the God who longs for man.