לפני כמה שנים, ברחוב הירקון בתל אביב, ראיתי יהודי זקן מנקה את הרחוב פניו היו יפות אך גופו שבור לגמרי, השכינה היתה נסוכה לו על הפנים ניגשתי אליו ואמרתי לו, "שלום עליכם!" ענה לי במבטא פולני: "עלייכם שלום" שאלתי אותו ביידיש: "מַיין זִיסע יִיד", יהודי יקר, "התאמר לי, מאיפה אתה?"

A few years ago, on Hayarkon Street in Tel Aviv, I saw an old Jew cleaning the street. His face was beautiful, but his body was completely broken; the Shekhinah seemed to rest upon his face. I approached him and said, "Shalom aleichem!" He answered me with a Polish accent: "Aleichem shalom." I asked him in Yiddish: "My sweet Jew," dear Jew, "would you tell me, where are you from?"

"מפִּיאַסֶצ'נָה", הוא ענה. היתה זו פצצה בתוך לבי. פעם ראשונה שאני פוגש ניצול משם "האם פעם אחת ראית את רבי קלונימוס קלמן?" שאלתי. השיב: "ודאי! אצלו למדתי כל ילדותי בגיל אחת עשרה הגעתי לאושויץ. חשבו שאני בן שבע עשרה. שלחו אותי למחנה עבודה אין לי אף אחד, אני לבד בעולם", המשיך לטאטא את הרחוב

"From Piaseczno," he answered. It was like a bomb in my heart. It was the first time I met a survivor from there. "Did you ever see Rabbi Kalonymus Kalman?" I asked. He replied: "Of course! I studied with him all my childhood. At eleven years old I arrived in Auschwitz. They thought I was seventeen. They sent me to a labor camp. I have no one; I am alone in the world," he continued sweeping the street.

"קינדֶערלַאך, טַייֶערֶע זִיסֶע קינדֶרלַאך", מתוך האש הקול עוד מדבר "הדבר הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו אחר!"

"Children, dear sweet children," from within the fire the voice still speaks. "The greatest thing in the world is to do good for someone else!"

אמרתי לו : "ידידי, אני חסיד של רבי קלמן אולי תואיל לומר לי משהו בשמו." הוא הביט בי ואמר: "אחרי המחנות אתה באמת חושב שאנחנו עוד זוכרים? ואיך אוכל לתאר לך את קבלת השבת? רקדנו סביב הרבי, כל הילדים אך דבר אחד אני זוכר שאמר לנו שוב וָשוב ולא אשכח כל החיים:"

I said to him: "My friend, I am a Hasid of Rabbi Kalman; perhaps you would be willing to tell me something in his name." He looked at me and said: "After the camps, do you really think we still remember? And how can I describe to you the welcoming of Shabbat? We danced around the Rebbe, all the children. But one thing I remember that he told us again and again, and I will never forget all my life:"

"קינדֶערלַאך, טַייֶערֶע זִיסֶע קינדֶרלַאך", מתוך האש לוחש לי ואומר: "הדבר הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו אחר!"

"Children, dear sweet children," from within the fire he whispers to me and says: "The greatest thing in the world is to do good for someone else!"

"במחנה, כשהבנתי שכל המשפחה שלי הלכה, קמתי בלילה ורציתי לשים לחיי סוף אז שמעתי את קולו של הרבי בתוך אזני: 'קינדֶערלַאך זכרו לעשות טובה למישהו אחר.' אתה יודע כמה טובות אפשר לעשות בלילה באושויץ? סביבך על הרצפה אנשים שבורים כל הלילה ישבתי, הקשבתי, עודדתי, ונחמתי – נשארתי בחיים."

"In the camp, when I realized that my whole family was gone, I got up at night and wanted to end my life. Then I heard the Rebbe’s voice in my ears: ‘Children, remember to do good for someone else.’ Do you know how much good one can do at night in Auschwitz? Around you on the floor are broken people. All night I sat, listened, encouraged, and comforted — and I stayed alive."

"קינדֶערלַאך, טַייֶערֶע זִיסֶע קינדֶרלַאך", מתוך האש לוחש לי ואומר: "הדבר הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו אחר!"

"Children, dear sweet children," from within the fire he whispers to me and says: "The greatest thing in the world is to do good for someone else!"

"גם היום לפעמים איני מוצא טעם לחיי, נכנס לים, אך שוב קולו בתוך אזני: 'הדבר הכי גדול. . .' אתה יודע, כמה טוב אפשר לעשות ברחובות של תל אביב?"

"Even today sometimes I cannot find meaning in my life, I go into the sea, but again his voice is in my ears: ‘The greatest thing...’ Do you know how much good one can do on the streets of Tel Aviv?"

"קינדֶערלַאך, טַייֶערֶע זִיסֶע קינדֶרלַאך", מתוך האש הקול עוד מדבר "הדבר הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו אחר!"

"Children, dear sweet children," from within the fire the voice still speaks. "The greatest thing in the world is to do good for someone else!"