ארץ עצובה יושבת לה על שפת תהום וחושבת אם לחיות או שלקפוץ היום כל גיבוריה מלח שיבש מתוך עיניי אבות ואימהות

A sad land sits on the edge of an abyss and wonders whether to live or to jump today. All her heroes are salt, dried upon the eyes of fathers and mothers.

רעש ושלווה פנייך אור ושיממון התעורר לו משינה הגולם על בוריו חורשים בשדות העצב רועים את הצאן בלי מלך כל מי שראה עתיד אתמול שותק היום

Noise and calm, your face—light and desolation. The golem awoke properly from his sleep. They plow the fields of sorrow, they tend the flock without a king, everyone who saw a future yesterday is silent today.

ואין מקום ואין מקום ואין מקום עוד מלבדך אז בשבילך הכל

And there is no place, and there is no place, and there is no place left but you, so for you—everything.

שובי אהובה אלייך אין זמן לחכות את חיה לך בדמי ימייך גשר מט לנפול חולקים את אותו ירח אחד על שני צורח ומסביב הזאבים אורבים מכל פינות

Return, beloved, to yourself—there is no time to wait. You are living in the prime of your life. A bridge about to fall. We share the same moon, one screams at the other, and around, the wolves lie in wait from every corner.

ואין מקום ואין מקום ואין מקום עוד מלבדך אז בשבילך הכל

And there is no place, and there is no place, and there is no place left but you, so for you—everything.

עוד יש לנו עם ועוד יש לנו ים ויש לנו סיפור עוד יש לנו עם ועוד יש לנו ים ויש לנו סיפור סיפור

We still have a people, and we still have a sea, and we have a story. We still have a people, and we still have a sea, and we have a story, a story.

שמש עוד תזרח לה על העשב האדום אור חדש יפציע את החושך ובת קול תפיל דמיונות על חרב נשוב לחבק עד ערב מכל זרועות עולם ידעו שדוד הוא גדול

The sun will yet shine upon the red grass, a new light will break through the darkness, and an echo will cast illusions to the sword, we will return to embrace until evening, from every corner of the world they'll know that David is great.