מרוב דמעות הראיה מתערפלת מרוב מדבקות כבר לא רואים את הדלת מרוב נרות לא רואים כמה אופל מרוב פתקים לא רואים את הכותל מרוב שירים לא שומעים את הקול מרוב תשובות לא עוצרים כדי לשאול מרוב אשמים לא זוכרים מה הפשע מרוב עשיריות לא רואים את התשע

From so many tears, vision blurs From so many stickers, you can’t see the door anymore From so many candles, you can’t see how much darkness From so many notes, you can’t see the Western Wall From so many songs, you can’t hear the voice From so many answers, no one stops to ask With so many guilty, we don’t remember what the crime is From so many tens, you can’t see the nine

סתם זה הכל סתם מתיחה מסרט ישן סתם זה לא נכון אנחנו לא במזרח התיכון

It’s all just nonsense A prank from an old movie It’s just not true We’re not in the Middle East

מרוב ציניות כבר אין רגשות מרוב הפוכות כבר נגמרו הישרות מרוב ארטיסטיות כבר אין שום צורה מרוב מטאפורות לא מבינים אף שורה מרוב גשרים לא רואים מעבר מרוב סיפורים לא יודעים מה עבר מרוב פרשנות לא יודעים מה קרה פה מרוב דרכים לא רואים מטרה פה

From so much cynicism, there are no feelings left From so many inversions, all straightness is gone From so much artistry, there’s no form left From so many metaphors, you can’t understand a single line From so many bridges, you can’t see the beyond From so many stories, you don’t know what happened From so much interpretation, you don’t know what happened here From so many roads, you don’t see a goal here

סתם זה הכל סתם מתיחה מסרט ישן סתם זה לא נכון אנחנו לא במזרח התיכון

It’s all just nonsense A prank from an old movie It’s just not true We’re not in the Middle East

מרוב משפטים לא שומעים את המסר מרוב טיפולים לא רואים את השבר מרוב גבולות לא רואים את הגדר מרוב ידידות לא נותר לי אף חבר מרוב צדק לא רואים את החוק מרוב קירבה כבר אין יותר רחוק מרוב כבאים שכחנו מה בוער מרוב הסוואה שכחנו להסתתר

From so many statements, you can’t hear the message From so many treatments, you can’t see the fracture From so many borders, you can’t see the fence From so much friendship, I’m left without a single friend From so much justice, you can’t see the law From so much closeness, there’s no more far From so many firefighters, we forgot what’s burning From so much camouflage, we forgot to hide

סתם זה הכל סתם מתיחה מסרט ישן סתם זה לא נכון אנחנו לא במזרח התיכון

It’s all just nonsense A prank from an old movie It’s just not true We’re not in the Middle East

מרוב התחלות לא יודעים מה נגמר מרוב הספדים שוכחים מה נשאר מרוב פיצוי לא נמלא את החסר מרוב פרחים לא רואים את הקבר מרוב חמוץ לא יודעים מה מתוק מרוב בכי אין לנו כבר צחוק מרוב מציאות אנחנו בסרט מרוב רעש אין לנו שקט

From so many beginnings, you don’t know what ended From so many eulogies, we forget what remains From so much compensation, we won’t fill the lack From so many flowers, you can’t see the grave From so much sour, you don’t know what’s sweet From so much crying, we no longer have laughter From so much reality, we’re in a movie From so much noise, we have no quiet