עוד אבוא אל סיפך בשפתיים כבות עוד אצניח אלייך ידיים עוד אומר לך את כל המילים הטובות שישנן, שישנן עדיין

I will yet come to your threshold with extinguished lips, I will yet lower my hands to you, I will yet tell you all the good words that exist, that still exist.

כי ביתך העני כה חשך לעת ליל ועצוב בו וודאי לאין סוף וחיי שכרעו בלי הגיע אלייך הוסגרו לחוצות ולתוף

For your poor house grows so dark at nightfall, and surely there is sadness in it without end, and my life, which bent without reaching you, was consigned to the streets and to the drum.

אך פתאום את נוגעת כיד מבהיקה את פולחת כזכר נשכח הדממה שבלב, בין דפיקה לדפיקה הדממה הזאת היא שלך.

But suddenly you touch like a gleaming hand, you cleave like a forgotten memory, the silence in the heart, between beat and beat, this silence is yours.