עוד שיר אחד יש עימדי והוא שמור לאיש חסדי זה שהיצית לי אש קטנה כאשר אחזתני צינה זה שהיסיק תנור קטן כשברחובי המאובן כל הדודות החסודות סגרו בפני את דלתן חופן פחם, שני בולי עץ זה לא קשה, זה לא הרבה אך בליבי ניצתה האש אשר לעולם לא תיכבה ובזכותם יבוא ריעי אל הרקיע השביעי לנישמתו שם מחכים כל הצדיקים

I still have one more song, and it is kept for the man who showed me kindness, the one who kindled a little fire for me when chill seized me, the one who stoked a small stove when, on my petrified street, all the modest aunts shut their doors in my face. A handful of coal, two logs— it's not hard, it's not much, but in my heart the fire flared that will never be extinguished. And thanks to them, my companion will ascend to the seventh heaven; there all the righteous are waiting for his soul.

עוד שיר אחד יש עימדי והוא שמור לאשת חסדי שביום רעב ובליל צמא מימיה נתנה ולחמה זו שפתחה לי צריף קטן כשברובי המהוגן כל הדודות החסודות פשוט הסתתרו בביתן רבע כיכר לחם שחור זה לא קשה, זה לא הרבה אך בליבי ניצת האור אשר לעולם לא יכבה ובזכותם תבוא גם היא אל הרקיע השביעי לנישמתה שם מחכים כל הצדיקים

I still have one more song, and it is kept for the woman who showed me kindness, who on a day of hunger and a night of thirst gave me of her water and her bread, she who opened for me a small hut when, on my respectable street, all the modest aunts simply hid in their homes. A quarter of a loaf of black bread— it's not hard, it's not much, but in my heart the light was kindled that will never go out. And thanks to them she too will come to the seventh heaven; there all the righteous are waiting for her soul.

שיר אחרון יש עימדי והוא שמור לאיש חסדי זה שחייך לי בין זרים כאשר היקיפוני שוטרים זה שנתן חיוך קטן כשברחובי המהוגן כל הדודות החסודות דקרו אותי במבטן טעם של דבש, חיוך אחד זה לא קשה, זה לא הרבה אך בליבי ניצת החג אשר לעולם לא יכבה ובזכותם תבוא ריעי אל הרקיע השביעי כי גם לך שם מחכים כל הצדיקים

I have a last song, and it is kept for the man who showed me kindness, the one who smiled at me among strangers when policemen surrounded me, the one who gave a small smile when, on my respectable street, all the modest aunts stabbed me with their gaze. A taste of honey, a single smile— it's not hard, it's not much, but in my heart the holiday flared, which will never go out. And thanks to them, my companion will come to the seventh heaven, for there, too, they are waiting for you, all the righteous.