ולכאורה עסקנו בשלנו רק בשלנו בלי לבקש גדולות ונצורות שלווה מופרת וכבר אחרת ואין טעם לכסות כי בפתח נכנסות - התמורות

And it would seem we minded our own, only our own, without asking for great and wondrous things. Peace is disturbed, and already different, and there is no point in covering it up, for at the threshold enter — the changes.

מי שצמא לכל מחווה של חסד אוזנו תופסת - איך הקריאות חוצות את הרחוב שואל עדיין שואל מאין כן, מאין כוחות לשאוב

Whoever thirsts for every gesture of grace, his ear catches — how the calls cross the street; still asks, asks from where — yes, from where to draw strength.

זה בזו נביט ונתמה שנית אם ראינו נכונה לפעמים אני לפעמים אתה כה זקוקים לנחמה

We look at one another and wonder again whether we have seen rightly. Sometimes I, sometimes you — so in need of comfort.

מי שחווה את בערת הקיץ ליבו לבית ופני הנוף ראי לחרדותיו את מי ישביע את מי ירגיע ועל מה יתפלל עד סתיו

Whoever has known the blaze of summer, his heart turns homeward, and the face of the landscape is a mirror to his fears. Whom will it sate, whom will it soothe, and for what will he pray until autumn.

זה בזו נביט ונתמה שנית אם ראינו נכונה לפעמים אני לפעמים אתה כה זקוקים לנחמה

We look at one another and wonder again whether we have seen rightly. Sometimes I, sometimes you — so in need of comfort.