[וורס 1: סאבלימינל] כי אנשים לא מבינים, אני לא מפסיק, ממשיכים הכי עצבני, ישראלים עצבניים כבר אלף בשטח, זין על הכסף אני נלחם רק לספק ת'חשק נושא עליי מילים כאילו נשק, עוד דף ונסיים ת'פרק מתי נפסיק לחיות על הקאנט? שנה למליני מתחילת חודש שבט המדינה מתנדנדת כמו סיגריה בפה של עראפת כולם רצים עם מצת, רוסיות צורחות "בלאט" צדק עליון מעוות NOW WHAT? מהדת עשו כת מחפש מקלט כי בכל צד יש פנאט ראט-טאט-טאט-טאט מה קרה? המשק מושבת? הכל חובבני מה שנוצץ הפך להיות מאט WHAT THE BLOOD CLAT? מה פה קורה פה אם משהו עובד תראה לי איפה

[Verse 1: Subliminal] Because people don’t understand, I won’t stop—we keep going The angriest, Israelis are angry Already a thousand on the ground, fuck the money I fight only to satisfy the craving I carry words like they’re weapons, one more page and we’ll finish the chapter When will we stop living on the edge? A year to Melini since the beginning of the month of Shevat The country’s wobbling like a cigarette in Arafat’s mouth Everyone’s running with lighters, Russian women screaming “blyat” Supreme justice is distorted—NOW WHAT? They turned religion into a cult Looking for shelter, because on every side there’s a fanatic Rat-tat-tat-tat—what happened? Is the economy shut down? Everything is amateurish, what glittered turned matte WHAT THE BLOOD CLAT? What’s going on here here If something works, show me where

[פזמון: מומי לוי] אני חי מיום ליום לא הולך לשום מקום יום עובר ועוד יום בא ושום דבר לא השתנה השעון לא נעצר עוד מעט יבוא מחר ורק המנגינה חודרת אין לי ארץ אחרת

[Chorus: Momi Levi] I live from day to day Not going anywhere A day passes and another day comes And nothing has changed The clock doesn’t stop Soon tomorrow will come And only the melody pierces through I have no other country

[וורס 2: הצל] מהפכה, מתהפכים כמו שישים ותשע היום כן, משתלם הפשע אני מסתובב ברחובות, מחפש מהות אבל הכל חוזר חביבי כמו תקליט שרוט והאינפלציה כבר מיפלציה מרחיבה כמו אפילציה מה זה אינטגרציה? השיטה מניפולציה ואתה מחכה שמשהו יפסיק ת'כאב כמו כדור תשע מילימטר בתוך הלב אנחנו מטרות נעות, אין שטרות אין בעיות שטויות, הבטחות במים נכתבות חולמים בעיניים פתוחות לרווחה פאק משרד הרווחה! לחם עבודה תמונות צרחות סירנות ויריות אפילו בשכונת התקווה אבדו כל התקוות יורד על הברכיים אלי האנא הנה זה בא, מי בא? זינזאנההה!

[Verse 2: HaTzel] Revolution, flipping like sixty-nine Today, yeah, crime pays I wander the streets, searching for meaning But everything comes back, habibi, like a scratched record And inflation’s already ‘meflation,’ expanding like epilation What is integration? The system is manipulation And you’re waiting for something to stop the pain Like a nine-millimeter bullet in the heart We’re moving targets, no bills, no problems Nonsense, promises are written in water We dream with eyes wide open Fuck the Ministry of Welfare! Bread and work Images, screams, sirens and gunshots Even in the Tikva neighborhood all hopes are lost I go down on my knees, my God, please Here it comes—who’s coming? the paddy wagon!

[פזמון: מומי לוי] אני חי מיום ליום לא הולך לשום מקום יום עובר ועוד יום בא ושום דבר לא השתנה השעון לא נעצר עוד מעט יבוא מחר ורק המנגינה חודרת אין לי ארץ אחרת

[Chorus: Momi Levi] I live from day to day Not going anywhere A day passes and another day comes And nothing has changed The clock doesn’t stop Soon tomorrow will come And only the melody pierces through I have no other country

[וורס 3: סאבלימינל] יו אני חי לי מיום ליום, תשאל אותי לאן הגענו לשום מקום חי במדינה בלי שלום כולם טובעים בתוך חלום נופלים ולא רואים סוף לתהום אבל המאבק נמשך, רגשות אשם על כל דם שנשפך על כל חף מפשע שנרצח, כל חייל שנשלח כל אח שלא נשכח, כל מנהיג שסרח כל טעות קטנה שעושה עם שלם מובך כל מפקד מודח זה עולם מלוכלך ולא כל צעד שעושים תמיד מוצלח במסע מפורך בין מטח למטח וכאן עוד מנסים לדבר ללב של איש הפח אני כלוא בתוך צינוק לבוש מדים ירוקים שומר על עם שיורק לי בפנים מוקף בחברים, אכולים סרטים קוד של מלחמה יורדים מהפסים יורים שדות הפרחים בתל אביב הפכו לג'ונגל מבטון והחזק יותר שורד נכון זה העיקרון הכל נשלף מהמותן ואין כאן היגיון כי אנשים מתמלאים עופרת כמו עט עיפרון ואני חי לי מיום ליום, הרעיונות אוזלים אין אוכל לתת לגוזלים וכולנו אנשים, כולנו אשמים שהמצב על הפנים

[Verse 3: Subliminal] Yo, I live from day to day; ask me where we’ve gotten? Nowhere Living in a country without peace Everyone is drowning inside a dream Falling and seeing no end to the abyss But the struggle continues, guilt over every drop of blood spilled Over every innocent who was murdered, every soldier who was sent Every brother we won’t forget, every leader who went astray Every small mistake that leaves a whole nation embarrassed Every commander deposed—this is a dirty world And not every step we take is always successful A grueling journey from barrage to barrage And here we still try to speak to the heart of the Tin Man I’m locked in a dungeon, dressed in green uniforms Guarding a people who spit in my face Surrounded by friends, eaten up by their own trips The code of war—we go off the rails and shoot The flower fields of Tel Aviv turned into a concrete jungle And the stronger survives—right, that’s the principle Everything’s drawn from the hip and there’s no logic here Because people are filled with lead like a pencil’s lead And I live from day to day, the ideas are running out No food to give the chicks And we’re all human, we’re all to blame That the situation is a mess

[פזמון: מומי לוי] אני חי מיום ליום לא הולך לשום מקום יום עובר ועוד יום בא ושום דבר לא השתנה השעון לא נעצר עוד מעט יבוא מחר ורק המנגינה חודרת אין לי ארץ אחרת

[Chorus: Momi Levi] I live from day to day Not going anywhere A day passes and another day comes And nothing has changed The clock doesn’t stop Soon tomorrow will come And only the melody pierces through I have no other country