שדות שפוכים הרחק מאופק ועד סף וחרובים וזית וגלבוע - ואל ערבו העמק נאסף ביופי שעוד לא היה כמוהו

Fields spilled out far, from horizon to threshold, and carob and olive and Gilboa - and into its evening the valley gathers in a beauty such as there has never been.

זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית אתם אינכם ולא תוכלו לשוב השביל עם השדרה, ובשמיים עיט אך החיטה צומחת שוב

It is not the same valley, it is not the same home You are gone and you will not be able to return The path with the avenue, and in the sky an eagle But the wheat grows again

מן העפר המר העיריות עולות ועל הדשא ילד וכלבו מואר החדר ויורדים לילות על מה שבו ומה שבליבו

From the bitter soil the irises rise And on the grass a boy and his dog The room is lit and nights descend upon what is in it and what is in his heart

זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית אתם אינכם ולא תוכלו לשוב השביל עם השדרה, ובשמיים עיט אך החיטה צומחת שוב

It is not the same valley, it is not the same home You are gone and you will not be able to return The path with the avenue, and in the sky an eagle But the wheat grows again

וכל מה שהיה אולי יהיה לעד זרח השמש שוב השמש בא עוד השירים שרים אך איך יוגד כל המכאוב וכל האהבה

And all that was may be forever The sun rose — again the sun comes The songs are still sung, but how can it be told all the pain and all the love

הן זה אותו העמק, הן זה אותו הבית אבל אתם הן לא תוכלו לשוב ואיך קרה, ואיך קרה ואיך קורה עדיין שהחיטה צומחת שוב.

Yes, it is the same valley, yes, it is the same home But you will not be able to return And how did it happen, and how did it happen and how is it still happening that the wheat grows again.