שוב נתחיל מחדש, שכולם מתחילים
החורש, האוסף, המשורר, העלים
הנופלים עם הרוח, פניני הטללים
והגל החוזר אל חופיו התלולים
We'll start anew again, as everyone begins
the plowman, the gatherer, the poet, the leaves
that fall with the wind, the pearls of dewdrops,
and the wave returning to its steep shores
מתחילים כמובן גם ירחי השנה
תשרי וחשוון וכסלו
סתיו חדש ריחני מתיישב בגינה
להביט איך החורף חולף
Of course, the months of the year begin too:
Tishrei and Cheshvan and Kislev.
A new fragrant autumn settles in the garden
to watch how the winter passes.
ורואה איך גני התפוח נורא
עייפים אחרי הקטיף
איך הרוח פולש לבריכה הקרירה
וחורש על פניה קמטים
And sees how the apple orchards
are terribly tired after the harvest,
how the wind invades the cool pool
and furrows wrinkles across its surface.
וכבר בא וחובט המטר של טבת
ואחריו חודש שבט ופרחיו
ואדר, הססן איך פותח רוכסן
לשרב החמסן של ניסן
And already comes and lashes
the rain of Tevet,
and after it the month of Shevat and its flowers,
and Adar, hesitant, how it opens a zipper
for Nisan's thieving heatwave.
[פזמון]
מתחילים מחדש. למה לא? מה זה רע?
גם הזמן הזה לפעמים מתבלבל בספירה
גם הגל אל החוף מבקש חזרה
גם תיבת הזימרה שרה שוב את שירה
[Chorus]
We start again. Why not? What's wrong with that?
Even time sometimes gets confused in its counting.
Even the wave asks to return to the shore.
And the music box sings its song again.
שוב נתחיל מחדש, שכולם מתחילים
ננגן את השיר באותן המילים
שאינן מתעייפות לעולם, כגלים
השבים בלי חדול
אל הים הגדול
אל חולות החופים התלולים
We'll start anew again, as everyone begins,
we will play the song with the same words
that never grow tired, like waves
returning without end
to the great sea,
to the sands of the steep shores.
נטפים אחרונים של מטר ואייר
מלחך ודורס כבר ברכס ההר
עוד סיוון כמובן
ותמוז הנמהר
והלוח שלנו הולך ונגמר
The last droplets of rain, and Iyar
already licks and tramples along the mountain ridge,
then Sivan, of course,
and hasty Tammuz,
and our calendar is nearing its end.
אז יבוא חודש אב, מאוהב בדרכיו
בשמשו השופך אגמים של זהב
והלילה מלא צרצרים וכוכב
וקייצי ופרוע וחם
Then will come the month of Av, in love with its ways,
with its sun that pours lakes of gold,
and the night full of crickets and a star,
and summery and wild and hot.
[פזמון]
מתחילים מחדש. למה לא? מה זה רע?
גם הזמן הזה לפעמים מתבלבל בספירה
גם הגל אל החוף מבקש חזרה
גם תיבת הזימרה שרה שוב את שירה
[Chorus]
We start again. Why not? What's wrong with that?
Even time sometimes gets confused in its counting.
Even the wave asks to return to the shore.
And the music box sings its song again.
שוב נתחיל מחדש, שכולם מתחילים
ננגן את השיר באותן המילים
שאינן מתעייפות לעולם, כגלים
השבים בלי חדול
אל הים הגדול
אל חולות החופים התלולים
We'll start anew again, as everyone begins,
we will play the song with the same words
that never grow tired, like waves
returning without end
to the great sea,
to the sands of the steep shores.
אז אלול, אחרון במדרון התלול
קצר ימים ונושף עם לילו הטלול
עוד תקיעה, עוד תרועה
עוד שברים ועיגול
השנה שעברה תיסגר במנעול
Then Elul, last on the steep slope,
short of days and breathing with its dewy night,
one more teki'ah, one more teru'ah,
more shevarim and a circle,
the year that has passed will be locked with a lock.
[פזמון]
מתחילים מחדש. למה לא? מה זה רע?
גם הזמן הזה לפעמים מתבלבל בספירה
גם הגל אל החוף מבקש חזרה
גם תיבת הזימרה שרה שוב את שירה
[Chorus]
We start again. Why not? What's wrong with that?
Even time sometimes gets confused in its counting.
Even the wave asks to return to the shore.
And the music box sings its song again.
שוב נתחיל מחדש, שכולם מתחילים
ננגן את השיר באותן המילים
שאינן מתעייפות לעולם, כגלים
השבים בלי חדול
אל הים הגדול
אל חולות החופים התלולים
We'll start anew again, as everyone begins,
we will play the song with the same words
that never grow tired, like waves
returning without end
to the great sea,
to the sands of the steep shores.
