אל תתפלאי אם עוד אגיע אל דלתך ואומר לך במבוכה נדמה לי שהשארתי בחדרך את השמחה

Don't be surprised if I still come to your door and, embarrassed, say to you: it seems I left in your room the joy.

עברה שנה עד שהבנתי שאולי היא מתחבאת בין הדפים של הספר שהיית מקריאה לי מתוכו את הקטעים החשובים

A year went by before I understood that perhaps it is hiding between the pages of the book from which you used to read to me the important passages.

כמו הרפתקן שהתייאש מהסיכוי למצוא במסעו אוצר ולא שם לב שהוא משליך גרגר זהב אל הנהר

Like an adventurer who has despaired of the chance to find a treasure on his journey, not noticing that he is tossing a grain of gold into the river.

עברה שנה עד שהבנתי שאם כל ימי חיי היו כתובים אז הזמן המשותף אתך הוא בלי ספק הדף עם הקטעים החשובים

A year went by before I understood that if all the days of my life were written, then the time shared with you is without a doubt the page with the important passages.

למרות שלא הייתי כאן מזמן רגליי עדיין נושאות אותי כאילו מעצמן בדרך אלייך

Although I haven't been here for a long time, my feet still carry me as if by themselves on the road to you.

אם איחרתי לא אפריע לך יותר לא ארד כל כך נמוך גם אני אמצא כבר במקום אחר את החיוך

If I was late, I won't disturb you anymore, I won't sink so low, I too will find somewhere else the smile.

ועד שזה יגיע אדמה את פנייך היפים כמו הספר שנסגר אני שומר מכל משמר על הקטעים החשובים

And until that arrives, I'll picture your beautiful face; like a book that has closed, I guard with all my care the important passages.