אד עלה אז מן המים
זאת היתה שעת בין ערביים
והים את צעדיה
כמו מחה את עקבותיה
קו רקיע ושמיים
ואני ואת בשניים
את יודעת קצת דרומה
יש מקום עליו אחלומה
A mist then rose from the water,
it was the hour of twilight,
and the sea—her steps—
as if it erased her footprints.
A line of horizon and the skies,
and you and I, the two of us.
You know, a little to the south
there is a place I dream about.
פזמון:
בואי נצא שוב קתרינה
למקום שקט ראי נא
שם נגמר הים ונס הוא
תקוותינו עוד לא פסו
אז דרומה כך שכנתי
גל אחד רק לך הותרתי
זה הים אהבתנו
והחוף יהיה ביתנו
Chorus:
Come, let’s go again, Katerina,
to a quiet place, do look.
There the sea ends—and it’s a wonder,
our hopes have not yet faded.
So southward, my neighbor,
one wave I saved just for you.
This sea is our love,
and the shore will be our home.
בית על החוף אקים לך
בראשו צדפים אשים לך
חול ורוח ושמיים
כמו ארמון רחב ידיים
על כתפי ראשך תרכיני
כף רגלך עלי תשעיני
כך דרומה סוף המים
נתאחד אנחנו שניים
A house on the shore I’ll build for you,
upon its roof I’ll place shells for you.
Sand and wind and skies,
like a wide, spacious palace.
On my shoulders you will bow your head,
your foot you will rest on me.
Thus southward, where the waters end,
we will unite—the two of us.
פזמון:
בואי נצא שוב קתרינה
למקום שקט ראי נא
שם נגמר הים ונס הוא
תקוותינו עוד לא פסו
אז דרומה כך שכנתי
גל אחד רק לך הותרתי
זה הים אהבתנו
והחוף יהיה ביתנו
Chorus:
Come, let’s go again, Katerina,
to a quiet place, do look.
There the sea ends—and it’s a wonder,
our hopes have not yet faded.
So southward, my neighbor,
one wave I saved just for you.
This sea is our love,
and the shore will be our home.
