השנים פרכסו את פני בזכרון אהבות וענדו לראשי חוטי כסף קלים עד יפיתי מאוד

The years adorned my face with the memory of loves, and set upon my head light silver threads, until I became very beautiful.

בעיני נשקפים הנופים ודרכים שעברתי ישרו צעדי - עיפים ויפים

In my eyes are reflected the landscapes, and the roads I have traveled straightened my steps — weary and beautiful.

אם תראני עכשיו לא תכיר את - תמוליך - אני הולכת אלי בפנים שביקשת לשוא כשהלכתי אליך

If you see me now, you will not recognize your yesterday — I am going toward myself with the face you sought in vain when I was walking to you.