['וורס א]
בורכתי ביכולת ליצור לתת
להזריק דיו לדף ולנצור כעת
את הרגע, ואני מתחייב
לכבד ת'מעמד ולדבר מהלב
מה שאתם שומעים זה אמיתי
תיבת התהודה שלי בניגון אלמותי
חיפשתי השראה וקיבלתי
שתלתי בי עצים והמתנתי, השקתי וחיבקתי
הדרך להגשים חלום היא ארוכה
שואף רחוק שום דבר לא יעצור אותי
לא מעניינת אותי התהילה
משאיר מזון למחשבה אז שיהיה לכם בתאבון
אם 'תה רוצה להשתפר תתאמן
תעבוד קשה כל יום לא כשמזדמן
תבנה תכנית ארוכת טווח
תוריד ת'אבן מהלב עכשיו תכוון עם הרוגטקה ושוט
['Verse A]
I was blessed with the ability to create, to give,
to inject ink into the page and capture now
the moment, and I pledge
to honor the occasion and speak from the heart.
What you're hearing is real,
my soundbox in an immortal tune.
I searched for inspiration and I got it,
I planted trees within me and waited, watered and embraced.
The road to fulfilling a dream is long,
I aim far—nothing will stop me.
Fame doesn’t interest me,
I leave food for thought, so bon appétit.
If you want to improve, practice,
work hard every day, not just when it happens,
build a long-term plan,
take the stone off your heart—now aim with the slingshot and shoot.
[פזמון]
זמן עובר
הכל נשאר אותו דבר
...מתי
?מתי כבר נקשיב לזעקה
[Chorus]
Time passes,
everything stays the same.
...When?
When will we finally listen to the cry?
['וורס ב]
מבעד לקצה של טווח המחשבה שלך
קיים אינסוף האם 'תה מסוגל לתפוס את זה
וזה ש'תה לא רואה לא אומר שזה לא קיים
כמו כל הפלסטיק שצף עכשיו בים
ואולי שירת הלווייתנים זה הבכי
טיפות המים כמו דמעות על הלחי
מתי לאחרונה לקחת רגע כדי לחשוב על אמא אדמה
?שאלת את עצמך איך היא
אז היא בוכה ואף אחד לא מקשיב
היא זועקת לעזרה ואף אחד לא משיב
במקום להשקות אותה עם מים
היא שותה דם של ילדים מרחק שעה מתל אביב
זאת האמת, תקרא לי איך שבא לך
מזמן הפסקתי לפחד לומר אותה ואף'חד
לא יצנזר אותי הבנת
אמשיך לשיר גם אם תחתוך לי ת'לשון תשים לב ש
['Verse B]
Beyond the edge of your range of thought
there is infinity—are you able to grasp that?
And the fact that you don’t see it doesn’t mean it doesn’t exist,
like all the plastic now floating in the sea.
And maybe the whales’ song is the crying,
water drops like tears on the cheek.
When was the last time you took a moment to think about Mother Earth?
Did you ask yourself how she is?
Well, she is crying and no one is listening,
she cries out for help and no one answers.
Instead of watering her with water,
she drinks the blood of children an hour from Tel Aviv.
That’s the truth—call me whatever you want;
long ago I stopped being afraid to say it, and no one
will censor me, you understand?
I’ll keep singing even if you cut off my tongue—note that
[פזמון]
זמן עובר
הכל נשאר אותו דבר
...מתי
?מתי כבר נקשיב לזעקה
[Chorus]
Time passes,
everything stays the same.
...When?
When will we finally listen to the cry?
[אאוטרו]
ניתן לעשות כל מה שבני אדם רוצים לעשות
זה ההבדל בין הטבע ובין החברה
טבע אי אפשר לשנות
אפשר רק לנצל אותו
בניגוד לכל הדברים האלה זה החברה האנושית
כאן ניתן לעשות את הכל
כאן אין שום גורמים אובייקטיבים
ושום סיבתיות הכפויה על האדם
ובכן בני אדם עושים ויעשו מה שהם רוצים
[Outro]
It is possible to do anything that human beings want to do.
This is the difference between nature and society:
Nature cannot be changed—
it can only be exploited.
In contrast to all these things, there is human society:
here it is possible to do everything,
here there are no objective factors
and no causality imposed on the human being.
So human beings do and will do what they want.
