האחים כהי העור שבאים מאתיופיה מביאים איתם מסורת מופלאה ועתיקה הבנים האובדים, אחרי תלאות הדרך מגלים לאט לאט את הארץ הרחוקה הם שנים חלמו עליה, ועכשיו זו המציאות כשאומרים להם לטבול, לשטוף את התמימות ואני בעיניהם ראיתי איזה אור ומי יידע אם אברהם לא היה שחור

The dark-skinned brothers who come from Ethiopia bring with them a wondrous and ancient tradition the lost sons, after the hardships of the journey slowly, slowly discover the distant land for years they dreamed of it, and now this is reality when they are told to immerse, to wash away their innocence and in their eyes I saw a certain light and who’s to say Abraham wasn’t black

האחים כהי העור במרכז קליטה בטבריה מנסים לקלוט ולהיקלט וזה לא קל מאצל המדורה, מעבר להרי החושך אל הרחוב המקומי, הדיגיטאלי, המבולבל הם שנים חלמו על בית ועכשיו זו המציאות גם בבית זה קורה, נמשכת הגלות ואני בעיניהם ראיתי איזה אור ומי יידע אם אברהם לא היה שחור

The dark-skinned brothers at an absorption center in Tiberias try to absorb and be absorbed, and it’s not easy from the campfire, beyond the mountains of darkness to the local, digital, bewildered street for years they dreamed of a home, and now this is reality even at home it happens; the exile continues and in their eyes I saw a certain light and who’s to say Abraham wasn’t black

האחים כהי העור יחפים בצד הדרך מוליכים את עלבונם ברגל אל העיר הם עומדים מול הבניין, הם עומדים מול לב של אבן מחכים שתיפתח הדלת מבפנים הם היו נאמנים, כן, הם חיכו לה לבשורה ועכשיו מה שנשאר זו עבודה שחורה

The dark-skinned brothers, barefoot at the side of the road carry their humiliation on foot to the city they stand before the building, they stand before a heart of stone waiting for the door to open from within they were faithful, yes, they waited for the good news and now what remains is menial labor