ואולי לא מאוחר, להציל את הדבר שעליו אמרו מזמן, בשבילו אנחנו כאן יהודים מכל מקום והדגל האדום והארץ הקטנה, האדם והשכינה

And maybe it's not too late to save the thing about which they said long ago: for its sake we are here. Jews from everywhere and the red flag, and the small land, the human being and the Shekhinah.

ארץ מלח, מכונס ומחכה לך לא אבד עלייך כלח, אבל איפה את היום אני שלך, למה את מתמהמהת בך אני רוצה לגעת, מנסה ולא יכול

Land of salt, withdrawn and waiting for you, time hasn't taken its toll on you, but where are you today? I am yours, why are you hesitating? I want to touch you, I try and I can't.

מסתובב בסמטאות, של ערים ועיירות וממש אין לי מושג, בשביל מה אומרים שחג מסרב להתמסר, לריקוד המסתחרר כי נורא חשוב כעת, לא ליפול על הפרקט

I wander through the alleys of cities and towns, and I really have no idea why they say it's a holiday. I refuse to give in to the whirling dance, because it's very important now not to fall on the parquet.

ארץ מלח, מכונס ומחכה לך לא אבד עלייך כלח, אבל איפה את היום אני שלך, למה את מתמהמהת בך אני רוצה לגעת, מנסה ולא יכול

Land of salt, withdrawn and waiting for you, time hasn't taken its toll on you, but where are you today? I am yours, why are you hesitating? I want to touch you, I try and I can't.

ומאז עברו שנים, ערוגות של שושנים לא מבין איך השתנתה, תושבים ירדו כיתה מסתכל ימין ושמאל וקורא בקול גדול בוא נתחיל מהתחלה, והפעם בחמלה

And since then years have passed, beds of roses, I don't understand how it changed; the residents have gone down a grade. I look right and left and cry out in a loud voice: let's start from the beginning, and this time—with compassion.

ארץ מלח, מכונס ומחכה לך לא אבד עלייך כלח, אבל איפה את היום אני שלך, למה את מתמהמהת בך אני רוצה לגעת, מנסה ולא יכול

Land of salt, withdrawn and waiting for you, time hasn't taken its toll on you, but where are you today? I am yours, why are you hesitating? I want to touch you, I try and I can't.