[בית ראשון] תראה איזה חורבן נשאיר פה לתפארת שדות, כרמים, בתים, חיים קבורים והרוסים אם כבר הגענו לתהום והעגלה נשברת ?מה הטעם שתצליף עוד בסוסים

[First verse] See what devastation we will leave here for glory Fields, vineyards, houses, lives buried and ruined If we’ve already reached the abyss and the cart is breaking, what’s the point of whipping the horses any further?

היה מלך ביוון, מה שמו היה - שכחתי שאת שבויו, בדוד נחושת, באש היה צולה כי ממרחק נכון, עם לגימת נקטר אולימפי את זעקות האומללים, שמע כשיר הלל

There was a king in Greece—what was his name? I’ve forgotten who would roast his captives in a bronze cauldron over fire for from the proper distance, with a sip of Olympian nectar, he heard the cries of the wretched as a hymn of praise

כן, אין ספק שהוא אהב הרמוניה פוליפונית ולשירת המקהלה, תרם ממד מוזר שרק אתמול נשאלתי בסקר טלפוני אם שני שקרים אינם עושים אמת אחת

Yes, there’s no doubt he loved polyphonic harmony And to choral singing he added a dimension Strange that only yesterday I was asked in a phone survey whether two lies don’t make one truth

[בית שני] גם את תוהה בי, זיכרונך מתעתע אני רק דמות מן הספרים הנשרפים לא נפגשנו מעולם - את זה אני יודע ואין לי שום עניין במטבעות מזויפים

[Second verse] You, too, wonder about me; your memory plays tricks I’m only a figure from the burning books We have never met—that I know and I have no interest in counterfeit coins

זה רק אלבום תמונות ישן, בראש שלי תקוע הרב-אמן הגרמני רשם בו הקדשה הו שולמית שלי, שיער ראשך פרוע כמעט הקמנו במדבר אירופה חדשה

It’s just an old photo album, stuck in my head The German grandmaster wrote an inscription in it Oh, my Shulamit, your hair is tousled We almost founded a new Europe in the desert

זה באמת חבל שלא הבאתי פרח וחרוזים מסוכרים לכבוד שבת גם אם הבדואים למדו לרקוד על קרח שני שקרים אינם עושים אמת אחת

It’s really a pity I didn’t bring a flower and sugared beads in honor of the Sabbath Even if the Bedouins have learned to dance on ice, two lies do not make one truth

[בית שלישי] הילד מת מיד, שלם כמעט לגמרי כל כך קטן שנעלם בתוך השק את האבא הם מצאו חתוך כמעט לשניים ואת הראש, עיניו פקוחות, מעבר לדלפק

[Third verse] The boy died at once, almost entirely intact So small he disappeared inside the sack They found the father cut almost in two, and the head, eyes open, beyond the counter

גם הילדה עם הבובה וגם האימא עוד לפני רגע, פה חייתה משפחה שלמה אחת כזאת, חבובה שנכנסת פנימה מי יחשוד בה? היא נראית כל כך תמימה

The little girl with the doll, and the mother too Only a moment ago, a whole family lived here One of those—a sweetie who walks inside— who would suspect her? She looks so innocent

הו איזה כלי רופס יכול להיות המוח המפואר, המהולל, האנושי, המעוות בידי טורפי אדם, הרעבים לכוח שני שקרים אינם עושים אמת אחת

Oh, what a feeble instrument the brain can be— the splendid, the lauded, the human, the distorted— in the hands of man-eaters, hungry for power, two lies do not make one truth

[בית רביעי] לשפל מדרגה תמיד נמצא עוד שפל המוות מתעשר יום-יום בתחבולות המציאות עושה לכל דמיון בית ספר בשם הטוב, חוגג הרע את ניצחונו

[Fourth verse] For the lowest rung there’s always one lower still Death grows richer day by day in stratagems Reality schools every imagination In the name of the good, evil celebrates its victory

?האם נותר עוד פשע שעוד לא פשענו ?האם נותר עוד ילד שאינו פוחד "ואל תגידו, "לא ראינו, לא שמענו, לא ידענו ?האם נותר בנו אחד נקי מחטא

Is there any crime left that we have not yet committed? Is there any child left who is not afraid? And don’t say, “We didn’t see, we didn’t hear, we didn’t know” Is there one among us left untainted by sin?

ערי חומה קודרות עם רדת לילה ?האם נותר עוד קודש שלא חולל לעד האל ששמו נישא לשווא בוכה למעלה כל השקרים אינם עושים אמת אחת כל השקרים אינם עושים אמת אחת כל השקרים אינם עושים אמת אחת

Gloomy walled cities at nightfall Is there any sacred thing left that hasn’t been profaned for good? The God whose name is taken in vain weeps above All the lies do not make one truth All the lies do not make one truth All the lies do not make one truth