הרוח נושבת קרירה נוסיפה קיסם למדורה וכך בזרועות ארגמן באש יעלה כקורבן האש מהבהבת שירה מלבלבת סובב לו, סובב הפינג'אן...

The wind blows cool, we add a twig to the bonfire, and thus, in crimson arms, it will rise to the fire like an offering. The fire flickers, a song is budding. Turn, turn the finjan...

האש לקיסם תלחש: אדמו כה פנינו באש אם לנו תגבורת תותן מכל בדל ענף שבגן כל עץ וכל קרש ישיר אזי חרש סובב לו, סובב הפינג'אן...

The fire whispers to the splinter: How red our faces are in the blaze; if you give us reinforcements, from every little scrap of branch in the garden, every tree and every plank will then sing softly. Turn, turn the finjan...

וזאת, בלא תוספת שבחים מלאכת משקה המלכים: קפה וסוכר בו יותן ומים - מחצית הקנקן ירתח פעמיים - הוסיפו קצת מים סובב לו, סובב הפינג'אן...

And this, without excess praise, the craft of the kings’ drink: put in coffee and sugar, and water — half the pot; let it boil twice — add a little water. Turn, turn the finjan...

ואם בשלישית חיש ירתח - הלב יחרד וישמח יחזור הפסוק הנושן: הנה הקפה כבר מוכן נשתה ונשבח: יש טעם, יש ריח סובב לו, סובב הפינג'אן...

And if it swiftly boils a third time— the heart will tremble and rejoice; the old line will return: behold, the coffee is already ready. We’ll drink and give praise: there’s taste, there’s fragrance. Turn, turn the finjan...

נגמע מן הספל לאט הנה מספרים כבר צ'יזבט... סיפור שעבר עליו זמן בשקט מצמיח זקן... הבלוף מתפתח - קנקן שוב רותח סובב לו, סובב הפינג'אן...

We sip from the cup slowly — already they’re telling a tall tale... a story on which time has passed, quietly growing a beard... the bluff is unfolding — the pot is boiling again. Turn, turn the finjan...

נזכר הפינג'אן איך אליו החבר'ה הגיעו מקרב איך מוטקה הג'ינג'י רטן: אחד לא יחזור כבר לכאן... בדמע אין קצה סובב הוא בעצב סובב לו, סובב הפינג'אן...

The finjan remembers how to it the boys came from battle, how Motke the redhead grumbled: one will no longer return here... With endless tears — it turns in sorrow. Turn, turn the finjan...

שנים יעברו ודורות גבולות וגשרים ומדורות לזר לעולם לא יובן מה טעם הזמר נוגן - צנחן ורזרבה תמיד יזכר בה - ב"נגלה" נצחית של פינג'אן...

Years and generations will pass, borders and bridges and campfires; to a stranger it will never be understood what flavor this song has — a paratrooper and a reservist will always remember it — in the finjan’s eternal round...