את חירותי שמרתי לי אותך כמו כוכב בסער את חירותי עזרת לי לעמוד בכל כאב וצער

My freedom, I kept you for myself, like a star in a storm. My freedom, you helped me to stand through every pain and sorrow.

ולצעוד בדרכי גורלי עד תבוא גם עליי השלכת ולרקום חלומות על קרני הלבנה וללכת ללכת

And to stride along the path of my fate till autumn comes upon me too, to embroider dreams on the moon’s rays, and to walk, to walk.

את חירותי למען רצונך את שבועותי הפרתי את חירותי לשמור בריתי איתך את חולצתי מכרתי

My freedom, for your will I broke my oaths. My freedom, to keep my covenant with you, I sold my shirt.

סבלתי הרבה וכאבתי בלי די רק למען אמון בי תתני נטשתי ארצי וטובי ידידי ושלך רק הנני

I suffered much and ached without end, only that you would grant me your trust. I left my country and my dearest friends, and yours alone I am.

את חירותי הורית לי לוותר על תפנוקים ונועם את חירותי לימדת את ליבי גם בבדידות לשמוח

My freedom, you instructed me to renounce luxury and ease. My freedom, you taught my heart to rejoice even in solitude.

את שלימדת אותי לחייך למראה הרפתקה שחלפה לה ללקק את פצעי במסתור וללכת לי הלאה

You who taught me to smile at the sight of an adventure that has passed, to lick my wounds in hiding, and to move on.

את חירותי בלילה קר אחד הפרתי את בריתנו כך לבדי ערקתי מהשביל עליו פסענו שנינו

My freedom, on one cold night I broke our covenant. Thus, alone, I deserted the path on which we both once trod.

בגדתי בך חירותי הטובה אל הכלא פסעתי בצער אל הכלא החם אשר שמו אהבה נאספתי כמו נער וסוהרת יפה בתנועה רחבה נעלה את השער

I betrayed you, my good freedom; into the prison I stepped in sorrow— into the warm prison whose name is love I was gathered like a boy. And a beautiful jailer, with a sweeping gesture, locked the gate.