היו ימים שרק דיברתי ואמרתי שירה בייחוד כשחיזרתי אחרי בחורה ומאז התבגרתי, הבנתי מה הבעיה אולי בלב זה פוגע אבל לא במטרה

There were days when I just talked and recited poetry, especially when I was courting a girl. Since then I've grown up, I've realized what the problem is. Maybe it touches the heart, but it doesn't hit the mark.

אז מה נחוץ לי רק קצב, אורות נוצצים מכנסיים ממשי, רחבת ריקודים תנו לי בוגי והרבה אורות כי כשאני מתנועע רוקד לקול הבנות

So what do I need? Just rhythm, sparkling lights, silk trousers, a dance floor. Give me boogie and lots of lights, because when I move, I dance to the sound of the girls.

היום אני לא מדבר כבר כי שכחתי כבר איך אני לא מתבדח, מקסימום מחייך לא רוצה לסובב להן את הראש במילים את זה אני משאיר לאינטלקטואלים

These days I don't talk anymore, because I've forgotten how. I don't joke—at most I smile. I don't want to turn their heads with words; I leave that to the intellectuals.

אז מה נחוץ לי רק קצב, אורות נוצצים מכנסיים ממשי, רחבת ריקודים תנו לי בוגי והרבה אורות כי כשאני מתנועע רוקד לקול הבנות

So what do I need? Just rhythm, sparkling lights, silk trousers, a dance floor. Give me boogie and lots of lights, because when I move, I dance to the sound of the girls.