[פתיח] מה נשאר אחרי הכעס? (חיים שלי) מה נשאר אחרי הכעס? (חיים שלי)

[Intro] What remains after the anger? (my life) What remains after the anger? (my life)

['וורס א] היום התעוררתי לבוקר חדש, לחופש ואופק רחב באופן נרגש וכשהכעס תוקף באפס חשש זה דרך לקבר באלף קמ"ש זה לגיטימי להרגיש מטושטש עוד לא אמרתי נואש אני עוד לא מותש עכשיו זה נסגר ונפתח, זה תם ונשלם, נסלח ונשכח אני נולד מחדש עוד ויכוח עם בעלה של אחותי עוד תרחיש אימה בעוד מבזק חדשותי, כן ?איך חותרים בסירה ללא משוטים ?מה מקומי בתוך מחול השוטים ?האם הקול שלי אי פעם שינה ?שומעים דרך חריקת השיניים אירוני קצת לחלום על גאולה ונחת הרי הגענו כבר לארץ המובטחת, מה נשאר אחרי הכעס?

[Verse A] Today I woke to a new morning, to freedom and a wide horizon, excitedly. And when anger attacks with zero fear, that’s a way to the grave at a thousand km/h. It’s legitimate to feel dazed. I haven’t given up yet; I’m not exhausted yet. Now it closes and opens, it’s finished and completed, forgiven and forgotten. I’m born anew. Another argument with my sister’s husband. Another horror scenario in yet another news flash, yeah. How do you row a boat without oars? What is my place within the dance of fools? Has my voice ever changed anything? Do they hear through the grinding of teeth? It’s a bit ironic to dream of redemption and rest, after all we’ve already reached the Promised Land — what remains after the anger?

[פזמון] לעלות הכי גבוה גם אם לפעמים יכאב אני רק רוצה לדעת איך לעלות על שביל הזהב חיים שלי

[Chorus] To rise as high as possible, even if sometimes it will hurt, I just want to know how to get on the golden path. my life

[בתר-פזמון] (חיים שלי) חיים שלי (חיים שלי) (חיים שלי)

[Post-chorus] (my life) my life (my life) (my life)

['וורס ב] היום התעוררתי לבוקר שונה ?ומי מלבדי עוד ייתן מענה תסכול זה חוסר יכולת אל מול רצון לשנות ואני שוב גולל בפלאפון, אז לא משנה ?בין כולכם מישהו באמת שומע ?את המילים שאני באמת אומר, או מה שמשתמע ?נזרוק קיסם שיוסיף להתלקח יאללה כוסעומעומו, בוא נמשיך להתווכח שנים חלפו, החלפתי עוד קידומת ?כשאני כותב על אחדות זה נשמע לכם פרסומת כמה קל להניף אצבע מאשימה כלפי מישהו הרבה יותר מלבדוק את עצמי לעומק מה זה לצעוק? לצעוק זה להרים ת'קול כשאתה מרגיש שהצד השני לא מקשיב ואתה מרגיש חלש ?מה זה לתת? לתת בשביל לקבל זה לא לתת באמת, זה לצפות לפרס או צל"ש קנייה כתב על החיפזון המתסכל "אל תתקוף אם אחרי זה תמצא ת'עצמך מתנצל" אולי הכל דבש והחיים שלך בפיתה ?וזה בסדר להודות שטעית, מה נשאר אחרי הכעס

[Verse B] Today I woke to a different morning, and who besides me will even give an answer? Frustration is inability in the face of a desire to change. And I’m scrolling on my phone again, so it doesn’t matter. Among all of you, does anyone really hear? The words I truly say, or what’s implied? Shall we toss a splinter to keep the fire flaring? Alright, to hell with it, let’s keep arguing. Years have passed — I’ve crossed into another decade. When I write about unity, does it sound like an ad to you? How easy it is to point a blaming finger at someone, so much easier than examining myself deeply. What is shouting? Shouting is raising your voice when you feel the other side isn’t listening and you feel weak. What is giving? Giving in order to receive — that isn’t truly giving; it’s expecting a prize or a commendation. Kanye wrote about the frustrating haste: “Don’t attack if afterward you’ll find yourself apologizing.” Maybe everything is honey and your life’s wrapped in pita, and it’s okay to admit you were wrong — what remains after the anger?

[פזמון] לעלות הכי גבוה גם אם לפעמים יכאב אני רק רוצה לדעת איך לעלות על שביל הזהב חיים שלי

[Chorus] To rise as high as possible, even if sometimes it will hurt, I just want to know how to get on the golden path. my life

[בתר-פזמון] (חיים שלי) חיים שלי (חיים שלי) (חיים שלי)

[Post-chorus] (my life) my life (my life) (my life)

[סגיר] אז אני עדיין לא חכם סיני ואני עדיין צקצקן וציני כמה קל לחיות ברומן מתמשך של עשר שנים באותה מידה שקשה לייצר קשר אינטימי יש בי כעס כשהדברים לא קורים בדיוק, בשיא המהירות הם קורים באיטיות עצם הרגע מושתת על אנרגיה חופשית קצב הטבע שזז בהרמוניה מופתית, איי אז כשכל המשברים ייפתרו, וכל החטופים יחזרו אולי כל המכאובים יגמרו כשכל הכוכבים יסתדרו חרוזים שלי טבולים בשמיים כחולים מה שצריך להיות שלי יהיה שלי מעפר באתי אל עפר אשוב להתפורר אז כנראה שגם תורי להתעורר בוקר טוב חיים שלי

[Outro] So I’m still not a Chinese sage, and I’m still a tut-tutter and a cynic. How easy it is to live in a long-running romance of ten years — just as hard as it is to build an intimate bond. There’s anger in me when things don’t happen exactly, at top speed — they happen slowly. The very moment is founded on free energy, nature’s rhythm moves in exemplary harmony, ay. So when all the crises are resolved and all the abductees return, perhaps all the pains will end when all the stars align. My rhymes are dipped in blue skies. What is meant to be mine will be mine. From dust I came, to dust I shall return to crumble. So it seems it’s my turn to wake up as well. Good morning, my life.