מזמן האהבה כבר לא ליטפה סתם את ראשינו
כמעט ולא ביקרה האהבה
בחלונך עמדתי פרחים לך קטפתי
והם נבלו בערוגות הזמן
It’s been a long time since love casually stroked our heads,
love has hardly visited.
I stood at your window; I picked flowers for you,
and they withered in the beds of time.
וגם במרחקים הינו מרגישים קשורים
ענף ושורש כשהאדמה בוערת
תכתוב שירים למלאכים אני אשמע אותם שרים
גם בשקט יש צלילים אם מקשיבים
בין יום שרב ועד לגשם הראשון
And even at distances we felt connected,
branch and root when the earth is burning.
Write songs for the angels; I will hear them sing,
even in silence there are sounds if you listen,
between a day of scorching heat and the first rain.
אחכה לך
אבא
I will wait for you,
Dad.
חזרת מהמלחמה
אך איש לא שב משדה הקרב
הינו אגמים בתוך הלהבה
לא תקלף לי קנה סוכר
והגויאבות יערמו
אל מול הגפן ששתלת בגינה
You came back from the war,
but no one returns from the battlefield.
We were lakes within the flame.
You will not peel sugarcane for me,
and the guavas will pile up
before the vine you planted in the garden.
איך ברחנו בבקרים כשכולם היו לומדים
וטבענו באבטיח וצדפים
וסלט פירות מתוק ולא להפסיק לצחוק
וקסמיך עשויים מילים מילים
מכשנולדתי ועד יומי האחרון
How we ran off in the mornings when everyone was studying,
and sank into watermelon and shells,
and a sweet fruit salad, and not stopping laughing,
and your charms made of words, words,
from the day I was born until my last day.
