חורשות הכבשים הירוקים גלשו במורדות והים למטה שכשך והכחיל מן השמש בשמיים פרחו עננים כמו שושני נהר ואנחנו היינו עוד ילדות

Groves of green sheep slid down the slopes, and the sea below lapped and turned blue from the sun, in the sky clouds blossomed like water lilies, and we were still girls.

והייתה בנו אחת שהיו לה עיניים אהובות וקינאנו בה כולנו עד ששכחנו והייתה בנו אחת בהירה וזקופת קומה שהיו שואלים אותה בכיתה וידעה להשיב תשובות

And there was among us one who had beloved eyes, and we all envied her until we forgot, and there was among us one fair and tall, whom they would ask in class, and she knew how to answer.

והייתי יוצאת בשמש אל השדה הקרוב ואוהבת את העננים והוגה בהם סיפורים והייתה לי שהות רבה להרהר בצער מראשית הסתיו עד סוף הקיץ הצהוב

And I would go out into the sun to the nearby field, and loved the clouds and imagined stories in them, and I had much time to ponder sorrow from the beginning of autumn to the end of the yellow summer.