הצחוק של כולם כשהחלפת לבגד ים והמקפצה ממנה פחדת לקפוץ כל הרגעים הקשים בחיים צריך לומר להם תודה

Everyone’s laughter when you changed into a swimsuit and the diving board you were afraid to jump from all the difficult moments in life we should say thank you to them

כמו פתיחה ארוכה בשיר של פינק פלויד הם בנו את המתח כל דקה כל שנייה קרבו אחד אל השנייה צריך לומר תודה

Like a long intro in a Pink Floyd song they built the tension every minute, every second brought them closer together we should say thank you

למדף עם הספרים שקראת בילדות במקום לצאת החוצה מבלה ימים שלמים עם הבלשים של אמיל במקום עם בועז וגיל

To the shelf with the books you read in childhood instead of going outside spending whole days with Emil’s detectives instead of with Boaz and Gil

ללילות הארוכים כשנשארנו רעבים בדירות בהן גרנו וגם לאבנים על קבר ההורים צריך לומר תודה

To the long nights when we stayed hungry in the apartments where we lived and also to the stones on our parents’ grave we should say thank you

כמו פתיחה ארוכה בשיר של פינק פלויד הם בנו את המתח כל דקה כל שנייה קרבו אחד אל השנייה צריך לומר תודה

Like a long intro in a Pink Floyd song they built the tension every minute, every second brought them closer together we should say thank you

כל הרגעים נאספו בתרמילים שסחבנו על הגב בלי לשים לב עד עכשיו ועכשיו הכל נפתח - רואה אותי - רואה אותך קורה מה שמוכרח לקרות

All the moments gathered into the packs we lugged on our backs without noticing until now and now everything opens - see me - see you what must happen happens