הייתי כל כך מאושר כשהיית ככל שאהבת אותי יותר לי יפית ככל שיפית לי יותר אהבתי אותך וככל שאהבתי אותך יותר יפיתי לך וככל שיפיתי לך יותר אהבת אותי וזה גדל והלך פתאום נשקף לי מותי ולפתע פחדתי

I was so happy when you were The more you loved me, the more beautiful you were to me The more beautiful you were to me, the more I loved you And the more I loved you, the more beautiful I was to you And the more beautiful I was to you, the more you loved me And it grew and grew — suddenly my death was reflected to me And suddenly I was afraid

פחדתי פחדתי נסוגתי אחור ואת בכית כל כך לא רצית לעזור פחדתי פחדתי שאהיה איש מת אם זה היה עוד נמשך מרוב כל האמת אז מה האסון כן מה זה נורא? נורא זה מושג של חיים של צורה אז מה זה כבר יכול להיות? אם זה מגיע ללא שהיות

I was afraid, I was afraid, I retreated back And you cried so much, you didn’t want to help I was afraid, I was afraid that I would be a dead man If it had gone on any longer, from so much truth So what is the disaster, yes, what is ‘terrible’? ‘Terrible’ is a notion of life, of form So what could it even be, if it arrives without delay

לא הלכתי עד הסוף אני עוזב אותך אסור אסור אסור אסור היה לי לאהוב כל כך אך אותך לא יכלתי אחרת... אז מה האסון כן מה זה נורא? נורא זה מושג של חיים של צורה אז מה זה כבר יכול להיות? אם זה מגיע ללא שהיות

I didn’t go all the way I’m leaving you It was forbidden, forbidden, forbidden, forbidden for me to love so much, but with you I couldn’t do otherwise... So what is the disaster, yes, what is ‘terrible’? ‘Terrible’ is a notion of life, of form So what could it even be, if it arrives without delay

פחדתי פחדתי כמו לראות את השם ולמות אך בכל זאת שכבתי אשם כל הלילה

I was afraid, I was afraid — like seeing the Name and dying, yet all the same I lay there guilty all night