[פתיח] (תהום) איי-איי

[Intro] (Abyss) Aye-aye

['וורס א] על מה ולמה? על כלום ושום דבר על שטות מחוץ לבר שני שיכורים רבים ולא יודעים בדיוק על מה אוכל סרטים על החברות עצמה, ויש לי ים ספקות, אני אכול אשמה הלב סגור, נעול, אחוז דיבוק מאכזבה כי חברות זה לא דבר פחות, זו זכות גדולה מצב דפוק, עכשיו הכל הרוס בלי תקנה טעות רדפה, טעות רדפה, טעות גרמה לאי הבנה על עקשנות ואגו, התחשבנות ברטרו מריבות על קרדיטים, כמה, למה, ואיפה על הכנות, על הפתיחות על הכל הטלנו וטו ?ואם הפסדנו שנינו, אז איך זה לטובה

[Verse A] About what and why? About nothing at all. About some nonsense outside the bar. Two drunks arguing and not even knowing exactly what about. I’m overthinking the friendship itself; I have a sea of doubts, I’m eaten up by guilt. The heart is closed, locked, possessed by disappointment. Because friendship isn’t a small thing, it’s a great privilege. Messed-up situation; now everything is ruined beyond repair. Mistake chased mistake; a mistake led to a misunderstanding. Out of stubbornness and ego, settling scores in hindsight. Fights over credits—how many, why, and where. About honesty, about openness—we vetoed everything. And if we both lost, then how is that for the better?

[פזמון] תהום נפערה בינינו אצלנו כלום לא כשורה תהום נפערה בינינו עודנו רחוקים נורא

[Chorus] A chasm has opened between us. Nothing is right with us. A chasm has opened between us. We’re still terribly far apart.

['וורס ב] כן, פעם הייתי סחבק, פעם הייתי רץ רק לעבר היעד בראבק בלי להתחשב באפחד פעם עשיתי צחוקים, פעם שיתפתי פוסטים כתבתי סטטוסים בפייסבוק לייקים ואימוג'ים חשבתי החיים זו חתונה קתולית לא מוותרים גם בבריאות וגם בחולי כמה זה סימבולי, זה התפוצץ לי בפרצוף כמו קפצונים קפוצ'ונים על הראש מחכים לבוא האסימונים, איי היום רק כסף מדבר בבין לבין פעם הייתי מגשר בין אח לאח, בין אבא לבן פתאום אני מתעצבן, פתאום אני מתחשבן תופס את הראש ברגעים מוזרים חוטף את הקריזה אומר לעצמי שזה לא ייתכן (תהום) מה זה תהום? מכתש רמון נפתח עלינו בום טראח, הכל הלך לפח וכך נפרדה דרכנו כבר לא מחפשים דבר משותף נשמה הכל נשטף, ואף אחד לא חף מאשמה

[Verse B] Yeah, I used to be the buddy type, I used to just run toward the goal, full throttle, without considering anyone. I used to crack jokes, used to share posts, wrote statuses on Facebook—likes and emojis. I thought life was a Catholic wedding: you don’t give up, in health and in sickness. How symbolic—it blew up in my face like firecrackers. Hoods on our heads, waiting for the tokens to drop, aye. These days, in-between, only money talks. I used to bridge between brother and brother, between father and son. Suddenly I get pissed, suddenly I keep score, grab my head in weird moments, lose my cool, tell myself this can’t be (abyss). What is an abyss? Like Makhteš Ramon opening over us. Boom, crash—everything went in the trash, and so our ways parted. We’re no longer looking for anything in common, my dear; everything’s washed away, and no one is free of blame.

[פזמון] תהום נפערה בינינו אצלנו כלום לא כשורה תהום נפערה בינינו עודנו רחוקים נורא

[Chorus] A chasm has opened between us. Nothing is right with us. A chasm has opened between us. We’re still terribly far apart.

[בתר-פזמון] (תהום) תהום

[Post-chorus] (Abyss) Abyss

['וורס ג] פעם אכלתי לוקשים, ופעם היו לי בוסים ולא ידעתי מה זה חופש בקושי עישנת צינגלה בבקסטייג' כשאני הדלקתי נודים דיברנו בפאטווה כשאפחד לא הבין צחקנו כמו אידיוטים נערים תמימים מדקלמים שורות חיים היפ הופ מחתרתי, שמנמנים, חולצות שחורות פעם שלא היינו עסוקים ולא עשינו עסקים ידעתי להיות בוגר, קשוב וסבלני, גם אם אנ'לא מסכים ?איזה מין חיה זה שבלול ?מי דפק את מי? מי עשה למי תעלול גם זה שיעור, גם מזה בסוף צמחנו שנינו אשרי התהום שנפערה בנינו

[Verse C] Once I swallowed lies, and once I had bosses, and I barely knew what freedom was. You smoked a tsingala backstage while I lit up some nugs, we spoke in patois when nobody understood, laughed like idiots. Innocent boys reciting lines, living underground hip‑hop—chubby, black T‑shirts. Back when we weren’t busy and didn’t do business, I knew how to be mature, attentive and patient, even if I don’t agree. What kind of animal is a snail? Who screwed whom? Who played a trick on whom? This too is a lesson; from this, in the end, we both grew. Blessed is the abyss that opened between us.

[סגיר] תהום נפערה בינינו כעס, כעס זה בחירה תהום נפערה בינינו שנינו באותה סירה

[Outro] A chasm has opened between us. Anger—anger is a choice. A chasm has opened between us. We’re both in the same boat.