במדרון מעל הוואדי עץ השקדייה פורח באוויר ניחוח הדסים זה הזמן לפני הקיץ שעריו הלב פותח ותמיד ברוכים הנכנסים

On the slope above the wadi The almond tree is blooming In the air, the scent of myrtles It is the time before summer The heart opens its gates And those who enter are always welcome

בימים אשר כאלה מחכים עד בוא הליל מחכים לצעדים קרבים לא סוגרים את הבריח לא עוצמים את העיניים בימים כאלה מקשיבים

On days such as these They wait until night comes They wait for approaching footsteps They do not fasten the bolt They do not shut their eyes On such days, they listen

מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם מי שעייף ימצא פה צל ומי באר מי שסוכתו נופלת חרש יכנס בדלת חרש יכנס ועד עולם יוכל להישאר

Whoever is hungry will find with us a piece of bread Whoever is weary will find here shade and well water Whoever’s hut is falling Will enter quietly through the door Will enter quietly and be able to stay forever

מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם מי שעייף ימצא פה צל ומי באר מי שסוכתו נופלת חרש יכנס בדלת ותמיד יוכל להישאר

Whoever is hungry will find with us a piece of bread Whoever is weary will find here shade and well water Whoever’s hut is falling Will enter quietly through the door And will always be able to stay

זה הבית שבנינו זה האורן שנטענו זה השביל וזוהי הבאר מי שבא לפה אחינו מי שבא יסב איתנו והשער שוב לא יסגר

This is the house we built This is the pine we planted This is the path, and this is the well Whoever comes here is our brother Whoever comes will sit with us And the gate will no longer be closed