נזכור איך ימים ארוכים כשרשרת רבצה הפוגה במשלט המאובק ורוח של סתיו בשמים הסיע קרעי עננים ובלב מחנק לפתע הבקיע נגון מפוחית בזמר בזמר בזמר יחיד בקע אז הזמר, עלה ופשט מתיל אל תיל שרים ועונים ידע המשלט וידע כל אחד - זה יודקה דופק ניגונים

We will remember how long days, like a chain, A lull lay upon the dusty strongpoint, And an autumn wind in the sky drove Shreds of cloud, and a tightness in the heart. Suddenly a harmonica tune broke through, In song, in song — a solitary song. Then the singing burst forth, rose and spread, From wire to wire they sing and reply. The strongpoint knew, and everyone knew — It was Yudke beating out melodies.

נזכור את הלילה ההוא שבנגב על ג'יפים דהרנו אל לב השממה הדופק הלם, האצבע על ההדק הליל יהי קרב - לחשה הדממה לפתע הבקיע נגון-מפוחית בזמר בזמר בזמר יחיד בקע אז הזמר, פשט במרחב מג'יפ אלי ג'יפ הם שרים ועונים ידע אז הנגב: הלילה בקרב- זה יודקה דופק ניגונים

We will remember that night in the Negev: On jeeps we sped into the heart of the wasteland, The pulse hammered, a finger on the trigger, “The night will be battle,” whispered the silence. Suddenly a harmonica tune broke through, In song, in song — a solitary song. Then the singing burst forth, spread through the open, From jeep to jeep they sing and reply. Then the Negev knew: tonight in battle — It is Yudke beating out melodies.

ועת שנדם הירי והסער מצאנו את יודקה מוטל על התל ביד מפוחית, יתומה ואלמת דוממת כליל גבוה של אל לפתע עם רוח המתה מפוחית בזמר יחיד היה הניגון חרישי ועצוב כלחש שלכת עובר בגנים ידעו ה"חבריה": למי שאהוב הרוח יהום נגונים.

And when the shooting and the storm fell silent, We found Yudke lying on the mound, In his hand a harmonica, orphaned and mute, Utterly silent, to the very heights of heaven. Suddenly, with the wind, the dead harmonica Sounded — a solitary song. The tune was hushed and sad, Like the whisper of fall’s leaf-fall passing through gardens. The comrades knew: for the one who is loved, The wind will hum melodies.