עֶרֶב שַׁח עַל פִּי הַבְּאֵר עוּרִי, בַּת, מַלְּאִי כַּד! אוֹר חַמָּה נוֹטֵף, עוֹבֵר דְּמִי הָרִים סוֹדוֹת לִי חָד

Dark evening over the mouth of the well. Awake, girl, fill the jar! Sunlight drips, passes, the hush of the mountains confides a new secret to me.

מַה לָּךְ, בַּת, יִרְעַד כַּדֵּךְ וְעֵינַיִךְ כִּבְאֵר לִי? כְּטָלֶה חָמְקָה יָדֵךְ – מֵעֶדְרֵי לְבָבִי...

What ails you, girl, that your pitcher trembles, and your eyes are to me like a well? Like a lamb your hand slipped away — from the flocks of my heart...