הערב יורד עלי אופק בוער רוחות בצמרת הרטיטו ואנו סביב למדורה נספר על איש הפלמ"ח ושמו דודו:

Evening descends, a burning horizon, Winds shivered in the treetops, And we around the campfire will tell Of the Palmach man whose name was Dudu:

איתנו הלך במסע המפרך איתנו סייר הוא בגבול בקומזיץ היה מזמר ועוד איך איתנו סחב מן הלול...

He walked with us on the grueling march, He scouted the border with us, At the bonfire he would sing — and how! — With us he hauled from the henhouse...

הגישו פינג'אן והגידו: היש עוד פלמח'ניק כמו דודו?

They served the finjan and said: Is there another Palmachnik like Dudu?

היתה לו בלורית מקורזלת שיער היתה לו בת צחוק בעיניים ועת הקיפוהו בנות עד צוואר - צחק הוא עד לב השמיים

He had a curly forelock, He had a smile in his eyes, And when the girls surrounded him up to his neck— He laughed to the very heights of the heavens.

אך ליל הורדה מן הלב לא יחלוף - עת עוגן בחושך חרק הוא ילד נשא מן הים אל החוף ליטף את לחיו ושתק

But the night of the landing will not fade from the heart— When an anchor grated in the dark, He carried a child from the sea to the shore, Stroked his cheek and kept silent.

חשבו אז החבר'ה: אבוד הוא לאן התגלגלת יא דודו?

Then the fellows thought: he’s done for. Where have you ended up, ya Dudu?

והנה הזקס בא בערב אחד זרח אז ירח של קיץ ודודו חיבק את הסטן שביד וחרש יצאנו בליל...

And then Zaks came one evening, A summer moon rose then, And Dudu gripped the Sten in his hand, And quietly we set out into the night...

עם שחר הבאנו אותו מן הקרב הברוש צמרתו אט הרכין רק מי ששכל את הטוב ברעיו אותנו יוכל להבין...

At dawn we brought him from the battle, The cypress slowly bowed its crown, Only he who has lost the best among his friends Will be able to understand us...

רעי, נא אמרו והגידו: העוד מחייך הוא שם, דודו?...

Friends, please say and tell: Is he still smiling there, Dudu?...