לא רחוק מכאן יכול להיות בכל מקום בארץ שם נולדתי תחת שמי תמוז מותכים ובמות אמא נורא היה צערה כורעת ללדת על סדינים לבנים על סדינים לבנים,צער המוות וצער הלידה חברו יחדיו להכריעה הייתי רוצה להאמין כי אי שם גמעה ציפור את השחר של טרם היותי וצווחה אן כוכב מלובן נדלק לסמן את בואי מכל מקום בילדותי סבך עץ זית מוכה ברק והשיר את פירותיו הבשלים על ראש נערה שאהבתי ממרחק וחוף הים צייר לי באירוניה דקה שלפוחיות תואמות בכתפי דימוי לכנפיים לילד שוחר מעוף שם ילדותי ארוזה בשרטוטי חול ומעוגלת בשלולית בסירות נייר קשורה בחוטים דקים מהראות בקרסים אל בגרותי מכל מקום בבגרותי סבך שיח ורדים מוכה ברק אביב והשיר פרחים כבדים על ראש נערה שאהבתי מרחוק הייתי רוצה להאמין כי אי שם גומעת ציפור את השחר של טרם היותי וצווחת או כוכב מלובן נדלק לסמן את דרכי

Not far from here it could be anywhere in the land there I was born under the molten skies of Tammuz and in my mother’s death terrible was her sorrow, crouching to give birth, on white sheets on white sheets, the sorrow of death and the sorrow of birth joined together to bring her down I would like to believe that somewhere a bird sipped the dawn from before my being and shrieked, or a white-hot star was kindled to mark my coming in any case, in my childhood a tangle of an olive tree struck by lightning shook down its ripe fruits onto the head of a girl I loved from afar and the seashore sketched for me with delicate irony matching blisters on my shoulders, an image of wings for a child eager for flight there my childhood packed in sketches of sand and rounded in a puddle in paper boats, tied with threads too fine to see, by hooks to my adulthood in any case, in my adulthood a tangle of a rosebush struck by the lightning of spring shook down heavy flowers onto the head of a girl I loved from afar I would like to believe that somewhere a bird is quaffing the dawn from before my being and crying out, or a white-hot star is kindled to mark my way