אפילו אז במרפסת גבוהה משקיפים על עיר עייפה כשרוח טובה פיזרה פנסים וירח מושלם צייר לך פנים

Even then, on a high balcony, overlooking a weary city, when a gentle wind scattered the lamplights, and a perfect moon painted your face.

אפילו אז , יכולנו לראות את הסוף מזדחל כמו גנב מאחור לקחת אותנו לנעוץ בנפרד אפילו אז

Even then, we could see the end, creeping from behind like a thief, to take us and pin us apart—even then.

ומאז היום הפסיק להאיר ומאז הגשם יורד תמיד ומאז הרוח לא מגלה לי דברים, מאז ומאז למים יש טעם של ים ומאז לשמיים יש צבע של דם ומאז הרוח לא מגלה לי דברים , מאז

And since then the day stopped shining, and since then the rain always falls, and since then the wind no longer reveals anything to me—since then; and since then the water tastes of sea, and since then the sky has the color of blood, and since then the wind no longer reveals anything to me—since then.

אפילו אז כשכל היקום יצטמצם לאישון עינייך והחושך בחוץ הפסיק להפחיד והבטחנו בשקט שזה לתמיד

Even then, when the whole universe shrank to the pupil of your eyes, and the darkness outside ceased to frighten, and we quietly promised it was forever.

אפילו אז יכולנו לראות את הסוף מזדחל כמו גנב מאחור לקחת אותנו לנעוץ בנפרד אפילו אז

Even then, we could see the end, creeping from behind like a thief, to take us and pin us apart—even then.

ומאז היום הפסיק להאיר ומאז הגשם יורד תמיד ומאז הרוח לא מגלה לי דברים, מאז ומאז למים יש טעם של ים ומאז לשמיים יש צבע של דם ומאז הרוח לא מגלה לי דברים , מאז

And since then the day stopped shining, and since then the rain always falls, and since then the wind no longer reveals anything to me—since then; and since then the water tastes of sea, and since then the sky has the color of blood, and since then the wind no longer reveals anything to me—since then.