את שוכבת על הספה שבסלון ומדגמנת בעירום לשיר החדש שלי אני מלחין לך את האגן בסגנון פולק אמריקאי ישן למה דווקא פולק? את שואלת זה אומנות כן תביני זה אומנות אני אומר לא לזוז

You’re lying on the couch in the living room and posing nude for my new song I’m composing your hips in the style of old American folk Why folk, specifically? you ask It’s art Yes, understand, it’s art I say Don’t move

זוג שדייך בדיסטורשיין, זוג עינייך בריוורב אוי, כמה שאת יפה צחוקך המתוק זה וגנר, השלווה שבך ראוול אוי, כמה שאת יפה

Your pair of breasts in distortion, your pair of eyes in reverb Oh, how beautiful you are Your sweet laughter is Wagner, the calm in you is Ravel Oh, how beautiful you are

עכשיו אני יושב על הכורסא שבסלון ומדגמן לך מילים בהגיון לציור החדש שלך את מציירת על הבד עם המכחול את הלב שלי כריבוע שחור למה דווקא שחור? אני שואל Well זה אומנות Hello כאילו, אומנות את אומרת לא לשתוק

Now I’m sitting in the armchair in the living room and modeling words for you, logically, for your new painting You paint on the canvas with the brush my heart as a black square Why black, specifically? I ask Well It’s art Hello Like, art you say Don’t be silent

ספונג'ה סוריאליסטית, אהבה באור וצל אוי, כמה שזה כואב אמא שלי פיקאסו, אמא שלך גוגן אוי, כמה שזה כואב

Surrealist floor-mopping, love in light and shadow Oh, how much it hurts My mother is Picasso, your mother is Gauguin Oh, how much it hurts

לא לנשום

Don’t breathe

השמחה שבי זה לנון, העצבות שבך זה קייב השגעון שלי זה ואן גוך, השתיקות שלך זה רפאל אהבה באור וצל

The joy in me is Lennon, the sadness in you is Cave My madness is Van Gogh, your silences are Raphael Love in light and shadow