[בית 1] אור של זיכרונות בא והעיר מהשינה שמשהו בכל זאת השתנה העיר בשיפוצים את הרחוב מפוצצים כדי לשאוב ולהחזיר בחזרה ולך יש חלומות לפתוח מסעדה קטנה כמו בתל אביב הישנה לשבת עם סופרים ואנשים עוברים ולהחליף מילים על מה יהיה ואיך קרה

[Verse 1] A light of memories came and woke me from sleep, that something, after all, has changed. The city’s under renovation; they’re tearing up the street to pump it out and put it back again. And you have dreams of opening a little restaurant, like in old Tel Aviv, to sit with writers and passersby and trade words about what will be and how it came to be.

[פזמון] כי זאת תקופה של שינויים צריך לקחת החלטות אתה תדע כבר מה נכון אם רק תיתן לזמן והלוואי ירד קצת שלג ולמרות כל השרב יהיה לבן ויכסה את כל מה שמובן לי מאליו

[Chorus] Because it’s a time of changes, you have to make decisions. You’ll know what’s right if you just give it time. And I wish a little snow would fall, and despite all the heat, it will be white and cover everything I take for granted.

[בית 2] ואני מבטיחה לא לבקש הרבה יותר שכל מה שהיה ויגמר ילך ויתרוקן ולא להישען על מה שלא היה לך אף פעם לתת לי ואת ליבי אפשיר בחרטה הרי כל רעש רק עושה אותי שקטה כל רוח מפזרת רק עוזרת לשחרר את מה שלא היה צריך להישאר

[Verse 2] And I promise not to ask for much more, that all that was and will end will ebb away and empty out, and not lean on what you never had to give me, and I will thaw my heart with remorse. For every noise only makes me quiet, every wind that scatters only helps to release what didn’t need to stay.

[פזמון] כי זאת תקופה של שינויים צריך לקחת החלטות אתה תדע כבר מה נכון אם רק תיתן לזמן והלוואי ירד קצת שלג ולמרות כל השרב יהיה לבן יהיה לבן

[Chorus] Because it’s a time of changes, you have to make decisions. You’ll know what’s right if you just give it time. And I wish a little snow would fall, and despite all the heat, it will be white, it will be white.

[אאוטרו] עכשיו סגרו את הרחוב יש שיפוצים בתיאטרון הולכים ברגל וחושבים על מה עשינו לא נכון מתוך עצמה היד גולשת מבקשת את הגב איך שום דבר כבר לא בוער כשהחיוך שלך נרטב

[Outro] Now they’ve closed the street, the theater is under renovation. We walk on foot and think about what we did wrong. By itself, the hand slips, reaching for your back, how nothing is burning anymore when your smile gets wet.