[בית 1]
אתה תביא את החופים
אני אביא את השחפים
ואת הים יביא לנו הגשם
אנשים משופשפים
חוזרים הביתה עייפים לקראת
השקט של שבת
וכמעט איבדתי תקווה
בעולם כבתה האהבה
לעבוד, לרקוד, לקום, לישון
קיץ חורף סתיו שישי ראשון
[Verse 1]
You’ll bring the shores,
I’ll bring the seagulls,
and the rain will bring us the sea.
Weathered people
come home tired toward
the quiet of Shabbat.
And I almost lost hope —
in the world, love has gone out.
To work, to dance, to get up, to sleep —
summer, winter, autumn, Friday, Sunday.
[פזמון]
הייתי בצפון הפורח
בלונדון עם חלון לירח
בים וגם על היבשה
בתל-אביב היה לי מפתח
ובניו-יורק החלקתי על הקרח
אבל האהבה שלך
ארץ חדשה
[Chorus]
I was in the blooming north,
in London with a window to the moon,
at sea and also on land.
In Tel Aviv I had a key,
and in New York I slipped on the ice,
but your love —
a new land.
[בית 2]
על השיער המדברי
נשאר הריח הטרי
כאילו רק הרגע התקלחת
הכל התחיל ביום מקרי
לא כרגיל, לא אפשרי אבל
יצאנו מהכלל
אצלך תמיד דולק האור
אין לך שטח אפור
העמוק איתך יותר עמוק
רואים אותנו מרחוק
[Verse 2]
On the desert hair
the fresh scent remained,
as if you’d just showered.
Everything began on a chance day —
not the usual, not possible, but
we broke the mold.
With you the light is always on,
you have no gray area,
with you the deep is deeper,
they can see us from afar.
[פזמון]
הייתי בצפון הפורח
בלונדון עם חלון לירח
בים וגם על היבשה
בתל-אביב היה לי מפתח
ובניו-יורק החלקתי על הקרח
אבל האהבה שלך
ארץ חדשה
[Chorus]
I was in the blooming north,
in London with a window to the moon,
at sea and also on land.
In Tel Aviv I had a key,
and in New York I slipped on the ice,
but your love —
a new land.
