חזרה בלילה
כך במפתיע
ובעיניה הייתה ציפייה
ולא יכולתי אז להזכיר לה
כמה הכאיבה לי כשהלכה
She came back at night
just like that, unexpectedly
and in her eyes there was expectation
and I couldn’t then remind her
how much she hurt me when she left
אמרה בשקט אולי תסלח לי?
לו רק שכחתי את כל מה שהיה
אז האביב שוב יחזור אלינו
תראה שיש עוד סיכוי לאהבה
She said quietly, “Maybe you’ll forgive me?”
If only I had forgotten everything that was,
then spring would return to us again,
you’ll see there’s still a chance for love
זה שקר זה שקר
רציתי לומר לה
גלים מן החוף
לא חוזרים אל הים
הרגע הזה שעובר ביננו
אינו אלא צל של אהבתנו
זאת שלא תוכל לשוב לעולם
מילה לא אמרתי
ריחמתי עליה
ואז לרווחה נפתחו שתי עיניה
כאילו הבינה
מילים שלא אמרתי
ובקול עייף של אישה נכנעת
אמרה: זה מה שיש
ולא חזרה יותר
It’s a lie, it’s a lie,
I wanted to tell her,
waves from the shore
do not return to the sea,
this moment that passes between us
is nothing but a shadow of our love,
the one that will never be able to return.
I didn’t say a word,
I took pity on her,
and then her eyes opened wide,
as if she understood
the words I did not say,
and in the tired voice of a woman who surrenders
she said: “It is what it is,”
and she never returned
חזרה בלילה
אני לא שוכח
לא האמנתי למראה עיני
מולי עמדה שבורה ומושפלת
זאת שהטריפה את נעורי
הלכה בשקט כך במפתיע
וכשעמדתי לבד מול הראי
המחשבות לא נתנו מנוח
ולא יכולתי לסלוח לעצמי
She came back at night,
I do not forget,
I couldn’t believe my eyes,
before me stood broken and humiliated
she who drove my youth mad.
She left quietly, just like that, unexpectedly,
and when I stood alone before the mirror,
thoughts gave me no rest,
and I couldn’t forgive myself
זה שקר זה שקר
רציתי לומר לה
גלים מן החוף
לא חוזרים אל הים
הרגע הזה שעובר ביננו
אינו אלא צל של אהבתנו
זאת שלא תוכל לשוב לעולם
מילה לא אמרתי
ריחמתי עליה
ואז לרווחה נפתחו שתי עיניה
כאילו הבינה
מילים שלא אמרתי
ובקול עייף של אישה נכנעת
אמרה: זה מה שיש
ולא חזרה יותר
It’s a lie, it’s a lie,
I wanted to tell her,
waves from the shore
do not return to the sea,
this moment that passes between us
is nothing but a shadow of our love,
the one that will never be able to return.
I didn’t say a word,
I took pity on her,
and then her eyes opened wide,
as if she understood
the words I did not say,
and in the tired voice of a woman who surrenders
she said: “It is what it is,”
and she never returned
